אור ברסלב
ברטנורא על משנה יומא פרק ב › משנה א

ברטנורא על משנה יומא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ב · משנה א

פרק ב

בָּרִאשׁוֹנָה כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִתְרֹם. כָּל כֹּהֵן שֶׁהוּא מֵאוֹתוֹ בֵּית אָב וְרוֹצֶה לִתְרֹם אֶת הַדֶּשֶׁן שַׁחֲרִית, תּוֹרֵם, וְלֹא הָיָה פַּיִס בַּדָּבָר:

וּבִזְמַן שֶׁהֵם מְרֻבִּים. הַבָּאִים לִתְרֹם, זֶה אוֹמֵר אֲנִי תּוֹרֵם וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי תּוֹרֵם, זֶה הָיָה מִשְׁפָּטָם:

רָצִים וְעוֹלִים בַּכֶּבֶשׁ. הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁהוּא שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמָּה אֹרֶךְ:

וְכָל הַקּוֹדֵם. לִיכָּנֵס לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁל כֶּבֶשׁ הַסְּמוּכוֹת לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, זָכָה לִתְרֹם. וְזֶהוּ גּוֹרָלָם:

וְאִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִים. בִּכְנִיסָתָם, אֵין אֶחָד מֵהֶם זוֹכֶה לִתְרֹם, אֲבָל מֵעַתָּה כֻּלָּם בָּאִין לְהָטִיל גּוֹרָל. וּמַהוּ הַגּוֹרָל, הַמְּמֻנֶּה עַל הַפְּיָסוֹת אוֹמֵר לְכֻלָּם הַצְבִּיעוּ, כְּלוֹמַר הוֹצִיאוּ אֶצְבְּעוֹתֵיכֶם כָּל אֶחָד יַרְאֶה אֶצְבָּעוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לִמְנוֹת אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ הֻצְרְכוּ לְהוֹצִיא הָאֶצְבָּעוֹת כְּדֵי שֶׁיִּמְנוּ הָאֶצְבָּעוֹת וְלֹא הָאֲנָשִׁים. וְכֵיצַד עוֹשִׂים, מַקִּיפִים וְעוֹמְדִים בְּעִגּוּלָא, וְהַמְמֻנֶּה בָּא וְנוֹטֵל מִצְנֶפֶת מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם וּמִמֶּנּוּ הַפַּיִס מַתְחִיל לִמְנוֹת, וּמוֹצִיא כָּל אֶחָד אֶצְבָּעוֹ, וְהַמְּמֻנֶּה מוֹצִיא מִפִּיו סַךְ וּמִנְיָן, אוֹ מֵאָה, אוֹ שִׁשִּׁים, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ שָׁם כֹּהֲנִים, וְאוֹמֵר מִי שֶׁיִּכְלֶה חֶשְׁבּוֹן זֶה אֶצְלוֹ יִזְכֶּה. וּמַתְחִיל לִמְנוֹת מִזֶּה שֶׁנָּטַל מֵרֹאשׁוֹ הַמִּצְנֶפֶת, וְסוֹבֵב וְהוֹלֵךְ וּמוֹנֶה הָאֶצְבָּעוֹת וְחוֹזֵר חָלִילָה עַד סוֹף הַמִּנְיָן, וּמִי שֶׁהַמִּנְיָן כָּלֶה בּוֹ הוּא הַזּוֹכֶה. וְכֵן כָּל הַפְּיָסוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ:

אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם. אֶצְבַּע אֶחָד אִם הוּא בָּרִיא אוֹ שְׁנַיִם אִם הוּא חוֹלֶה. שֶׁהַחוֹלֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִכְבֹּשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו, וּכְשֶׁמּוֹצִיא אַחַת יוֹצְאָה חֲבֵרְתָהּ עִמָּהּ, וְאֵין הַשְּׁנַיִם נִמְנִין אֶלָּא אַחַת:

וְאֵין מוֹצִיאִים אֲגֻדָּל בַּמִּקְדָּשׁ. מִפְּנֵי הָרַמָּאִים, כְּשֶׁיִּקְרַב הַמִּנְיָן לִכְלוֹת וְיָבִינוּ לְמִי יִכְלֶה, יוֹצִיא זֶה הָעוֹמֵד לְפָנָיו שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת כְּדֵי שֶׁיִּמָּנֶה לִשְׁנֵי בְנֵי אָדָם וִימַהֵר הַמִּנְיָן לִכְלוֹת בּוֹ, וְהַמְּמֻנֶּה לֹא יָבִין לְפִי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לְהַרְחִיק הָאֲגוּדָל מִן הָאֶצְבַּע הַרְבֵּה עַד שֶׁנִּרְאֶה כְּאֶצְבְּעוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, מַה שֶּׁאֵין יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן בִּשְׁאָר אֶצְבָּעוֹת:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה