ברטנורא על משנה יומא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה א
שִׁבְעַת יָמִים. מַפְרִישִׁין כֹּהֵן גָּדוֹל. שֶׁכָּל עֲבוֹדוֹת יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא בּוֹ, [יוֹמָא לב: וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת]. שֶׁנֶּאֱמַר גַּבֵּי יוֹם הַכִּפּוּרִים (ויקרא טז) וְכִפֵּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח אוֹתוֹ. וְהַפְרָשָׁה זוֹ, נָפְקָא לָן מִדִּכְתִיב בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים (שם ח) וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵּצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ (שם) כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה ה' לַעֲשׂוֹת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, לַעֲשׂוֹת, זֶה מַעֲשֵׂה פָּרָה, לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, זֶה מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים. שֶׁהַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה וְהַכֹּהֵן הָעוֹבֵד בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שְׁנֵיהֶם טְעוּנִים הַפְרָשָׁה מִבֵּיתָם שִׁבְעַת יָמִים כְּמוֹ שֶׁהָיוּ טְעוּנִים אַהֲרֹן וּבָנָיו בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים:
לְלִשְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין. פְּקִידֵי הַמֶּלֶךְ נִקְרָאִים פַּלְהֶדְרִין. וּמִתּוֹךְ שֶׁהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ בְּבַיִת שֵׁנִי אַחַר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיוּ נוֹתְנִים מָמוֹן כְּדֵי לְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְּדוֹלָה, וּמִתּוֹךְ שֶׁרְשָׁעִים הָיוּ לֹא הָיוּ מַשְׁלִימִין שְׁנָתָן וְהָיוּ מִתְחַלְּפִין כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּפְקִידֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁהַמֶּלֶךְ מַחְלִיפָן כָּל שָׁנָה, לְכָךְ נִקְרֵאת לִשְׁכָּה זוֹ לִשְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין:
וּמַתְקִינִין לוֹ. וּמַזְמִינִין כֹּהֵן אַחֵר לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל תַּחְתָּיו, אִם יֶאֱרַע לוֹ קֶרִי אוֹ שְׁאָר טֻמְאָה:
אִם כֵּן אֵין לַדָּבָר סוֹף. אִם כֵּן דְּחָיְישַׁת לְמִיתָה אֵין לַדָּבָר סוֹף, שֶׁמָּא גַּם זוֹ תָּמוּת. אֶלָּא לְטֻמְאָה דִּשְׁכִיחָא חָיְשִׁינַן, לְפִיכָךְ מַתְקִינִים לוֹ כֹּהֵן אַחֵר, לְמִיתָה דְּלֹא שְׁכִיחָא שֶׁיָּמוּת מֵת בְּפֶתַע פִּתְאֹם לֹא חָיְישִׁינַן הִלְכָּךְ אֵין מַתְקִינִין לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: