ברטנורא על משנה ידים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה א
מֵי רְבִיעִית. מַיִם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שִׁעוּר רְבִיעִית הַלֹּג, שֶׁהוּא בֵּיצָה וּמֶחֱצָה:
נוֹתְנִים לַיָּדַיִם לְאֶחָד אַף לִשְׁנַיִם. לְחַד בָּעִינַן מִתְּחִלָּה רְבִיעִית. אַף לִשְׁנַיִם, אִם הָיָה בּוֹ מִתְּחִלָּה רְבִיעִית וְנָטַל הָרִאשׁוֹן וְאַחַר כָּךְ הַשֵּׁנִי, אַף עַל גַּב דְּלֹא הָיָה רְבִיעִית גַּבֵּי הַשֵּׁנִי, שַׁפִּיר דָּמֵי, הוֹאִיל וּמִשְּׁיָרֵי טָהֳרָה אֲתוּ. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, דְּדַוְקָא מַיִם שְׁנִיִּים הוּא דְּלֹא בָּעִינַן רְבִיעִית לְכָל חַד וְחַד, הוֹאִיל וּכְבָר נִטְהֲרוּ יָדָיו מִשְּׁטִיפָה רִאשׁוֹנָה, אֲבָל בְּמַיִם רִאשׁוֹנִים, אֵין פָּחוֹת מֵרְבִיעִית לְכָל אֶחָד. וְרַבּוֹתַי לֹא פֵּרְשׁוּ כֵּן:
מַחֲצִית לֹג לִשְׁלֹשָׁה אוֹ לְאַרְבָּעָה. לְפוּם שִׁעוּרָא דִּרְבִיעִית לִשְׁנַיִם, הָיָה דַּי בִּרְבִיעִית וּמֶחֱצָה לִשְׁלֹשָׁה, אֶלָּא כֵּיוָן דִּנְפִישֵׁי גַּבְרֵי חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא לֹא יְדַקְדְּקוּ יָפֶה לִטֹּל עַד הַפֶּרֶק, שֶׁכָּל אֶחָד מְצַמְצֵם בַּמַּיִם מִפְּנֵי חֲבֵרוֹ. וּמִיהוּ אִי אִיכָּא רְבִיעִית וּמֶחֱצָה, וְנָטַל הָרִאשׁוֹן מֵהֶם חֲצִי רְבִיעִית, הָא וַדַּאי דְּיוֹעִיל רְבִיעִית הַנִּשְׁאָר לַשְּׁנַיִם הָאַחֲרוֹנִים, דַּאֲפִלּוּ בִּתְחִלָּה סַגִּי לִשְׁנַיִם בִּרְבִיעִית, כָּל שֶׁכֵּן הַשְׁתָּא דַּאֲתוּ מִשְּׁיָרֵי טָהֳרָה. וְכִי לֹא מַהֲנֵי הָכָא, הָנֵי מִלֵּי הֵיכָא דְּלֹא נִשְׁאַר לַשְּׁנַיִם הָאַחֲרוֹנִים רְבִיעִית:
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִפְחֹת לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶן מֵרְבִיעִית. שֶׁיִּהְיֶה בַּכְּלִי בְּשָׁעָה שֶׁהָאַחֲרוֹן נוֹטֵל אֶת יָדָיו, רְבִיעִית. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
מוֹסִיפִין עַל הַשְּׁנִיִּים וְאֵין מוֹסִיפִין עַל הָרִאשׁוֹנִים. דִּין נְטִילַת יָדַיִם שֶׁצָּרִיךְ לִטֹּל יָדָיו עַד הַפֶּרֶק, וּלְאַחַר שֶׁנָּטַל יָדָיו בִּשְׁטִיפָה אַחַת אַף עַל גַּב דְּיָדָיו טְהוֹרוֹת, אִם קִנַּח אוֹתָם בְּמַפָּה, מִכָּל מָקוֹם אִם חוֹזֵר וְנוֹגֵעַ בַּמַּיִם שֶׁעַל הַמַּפָּה, יָדָיו טְמֵאוֹת, וְאִם נָגַע בָּהֶן כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, נִטְמָא, וּלְכָךְ אוֹרְחֵיהּ דַּעֲבִיד שְׁטִיפָה אַחֶרֶת בְּמַיִם שְׁנִיִּים לְטַהֵר הַמַּיִם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁעַל גַּבֵּי יָדָיו. וְהַשְׁתָּא קָאָמַר דְּאִם נָתַן הַמַּיִם שְׁנִיִּים וְלֹא הִגִּיעוּ לַפֶּרֶק, יָכוֹל לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם וְלִשְׁפֹּךְ מַיִם בַּמָּקוֹם שֶׁלֹּא שָׁפַךְ שָׁם תְּחִלָּה, וְיִטַּהֲרוּ הַמַּיִם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁעַל גַּבֵּי יָדָיו. אֲבָל עַל הָרִאשׁוֹנִים אִם לֹא הִגִּיעוּ לַפֶּרֶק, אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹסִיף, אֶלָּא צָרִיךְ לְנַגֵּב יָדָיו וְלַחֲזֹר וְלִשְׁפֹּךְ בְּבַת אַחַת מַיִם שֶׁיַּגִּיעוּ לַפֶּרֶק: