ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יג · משנה ח
לִשְׁתֵּי יְתוֹמוֹת. נָכְרִיּוֹת:
אוֹ חֲלִיצָתָהּ. לְאַחַר שֶׁתַּגְדִּיל:
וְכֵן שְׁתֵּי חֵרְשׁוֹת. כְּלוֹמַר כְּשֵׁם שֶׁשְּׁתֵּי קְטַנּוֹת בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ, כָּךְ בִּשְׁתֵּי חֵרְשׁוֹת. אֲבָל חֲלִיצָה לֵיכָּא לְמֵימַר בְּחֵרֶשֶׁת, דְּלָאו בַּת חֲלִיצָה הִיא:
אַחַת קְטַנָּה וְאַחַת חֵרֶשֶׁת. אַף עַל גַּב דִּשְׁתֵּיהֶן אֵין נִשּׂוּאֵיהֶן נִשּׂוּאִין גְּמוּרִין, מִכָּל מָקוֹם לֹא יָדְעִינַן בְּהֵי מִנַּיְהוּ נִיחָא לֵיהּ וְהִיא חֲשִׁיבָא אִשְׁתּוֹ טְפֵי:
בִּיאַת הַגְּדוֹלָה פּוֹטֶרֶת אֶת הַקְּטַנָּה. דְּבִיאַת מִי שֶׁנִּשּׂוּאֶיהָ נִשּׂוּאִין גְּמוּרִין פּוֹטֶרֶת אוֹתָהּ שֶׁאֵין נִשּׂוּאֶיהָ גְּמוּרִין. אֲבָל אִיפְּכָא לֹא: