ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יב · משנה ו
עֵצָה הַהוֹגֶנֶת לוֹ. אִם הוּא יֶלֶד וְהִיא זְקֵנָה, הוּא זָקֵן וְהִיא יַלְדָּה, אוֹמְרִים לוֹ מַה לְּךָ אֵצֶל יַלְדָּה מַה לְּךָ אֵצֶל זְקֵנָה כַּלֵּךְ אֵצֶל שֶׁכְּמוֹתְךָ:
קוֹרְאָה מֵאֵן יְבָמִי. וְקוֹרֵא, לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ. חוֹלֶצֶת וְרוֹקֶקֶת וְקוֹרְאָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר מִצְוָה עַל כָּל הָעוֹמְדִים שָׁם לוֹמַר חֲלוּץ הַנָּעַל חֲלוּץ הַנָּעַל חֲלוּץ הַנָּעַל: