ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יב · משנה ד
הַחֵרֵשׁ שֶׁנֶּחֱלַץ חֲלִיצָתוֹ פְסוּלָה. שֶׁאֵינוֹ פּוֹטְרָהּ בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אָח אַחֵר כָּשֵׁר:
וְהַחֵרֶשֶׁת שֶׁחָלְצָה פְסוּלָה. שֶׁהִיא עַצְמָהּ אֵינָהּ נִפְטֶרֶת בַּחֲלִיצָתָהּ, וְאֵין לָהּ תַּקָּנָה אֶלָּא בְּיִבּוּם, וְאִם רָצָה אַחַר כָּךְ לְהוֹצִיא יוֹצִיא בְּגֵט:
וְהַחוֹלֶצֶת לַקָּטָן חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. כָּל הֵיכָא דְּתָנִינַן בְּפִרְקִין חֲלִיצָה פְּסוּלָה, אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְיַבֵּם אַחַר אוֹתָהּ חֲלִיצָה וּצְרִיכָה חֲלִיצָה אַחֶרֶת מְעַלְיָתָא לְהַתִּירָהּ לְעָלְמָא. וְהַאי תַּנָּא דְּקָרֵי לַחֲלִיצַת קָטָן חֲלִיצָה פְּסוּלָה דְּמַשְׁמַע שֶׁפּוֹסְלָהּ מִלְּהִתְיַבֵּם, רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאִלּוּ רַבָּנָן אָמְרֵי אֵין בַּחֲלִיצַת קָטָן כְּלוּם וְלֹא נִפְסְלָה מִלְּהִתְיַבֵּם. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: