ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יב · משנה א
מִצְוַת חֲלִיצָה. וַאֲפִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן הֶדְיוֹטוֹת. וְהָא דְּקָרִי לְהוּ דַּיָּנִים, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ יוֹדְעִים לְהַקְרוֹת הַפְּסוּקִים כְּעֵין דַּיָּנִים. וְאַף עַל גַּב דִּתְנַן מִצְוַת חֲלִיצָה בִּשְׁלֹשָׁה, צְרִיכִין לְצָרֵף עִמָּהֶן שְׁנַיִם אֲחֵרִים, שֶׁתִּהְיֶה חֲלִיצָה בַּחֲמִשָּׁה לְפִרְסוּמֵי מִלְּתָא. וְהַשְּׁנַיִם הַלָּלוּ שֶׁמּוֹסִיפִים עַל הַשְּׁלֹשָׁה, אֲפִלּוּ אֵין יוֹדְעִים לְהַקְרוֹת:
מִנְעָל. שֶׁל עוֹר רַךְ, חֲלִיצָתוֹ כְּשֵׁרָה, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה לֹא, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַחְלֹץ בְּמִנְעָל קָרוּעַ מִלְּמַעְלָה, דַּאֲפִלּוּ כִּי קָרוּעַ מֵיתַב אַכַּרְעֵיהּ הוֹאִיל וְהוּא רַךְ, וַאֲנַן מִידֵי דְּמֵגִין בָּעִינַן וְהָא לֵיכָּא. אֲבָל סַנְדָּל שֶׁהוּא שֶׁל עוֹר קָשֶׁה וְכִי קָרוּעַ לֹא מֵיתַב אַכַּרְעֵיהּ, לֵיכָּא לְמִגְזָר שֶׁמָּא יַחְלֹץ בְּסַנְדָּל קָרוּעַ, הִלְכָּךְ עִקַּר חֲלִיצָה בְּסַנְדָּל הִיא:
בְּאַנְפְּלִיאוֹת. כְּמִין בָּתֵּי רַגְלַיִם שֶׁל בֶּגֶד:
חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. דְּמִידֵי דְּמֵגִין בָּעִינַן, כְּתִיב הָכָא (דברים כה) נַעֲלוֹ וּכְתִיב הָתָם (יחזקאל טז) וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ, וְהוּא עוֹר:
מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַעְלָה חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. שֶׁהָיוּ רְצוּעוֹת הַמִּנְעָל קְשׁוּרוֹת לְמַעְלָה מִן הָאַרְכֻּבָּה: