ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה א
הֶעָרֵל. כֹּהֵן עָרֵל שֶׁמֵּתוּ אֶחָיו מֵחֲמַת מִילָה:
אֵינוֹ אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה. דְּיָלְפִינַן מִפֶּסַח דִּכְתִיב בֵּיהּ (שמות יב) וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ:
נְשֵׁיהֶם וְעַבְדֵיהֶם יֹאכְלוּ. דְּהָא מִשּׁוּם עָרְלָה וְטֻמְאָה לֹא נָפְקֵי מִכְּלַל כֹּהֲנִים, אֶלָּא דְּאִינְהוּ גּוּפַיְהוּ מְחֻסָּרִים תַּקָּנָה:
נְשֵׁיהֶם לֹא יֹאכֵלוּ. דְּשַׁוְיָהּ חֲלָלָה בְּבִיאָתוֹ, דְּנִבְעֲלָה לַפָּסוּל לָהּ:
וְאִם לֹא יְדָעָהּ. שֶׁהָיְתָה נְשׂוּאָה לוֹ קֹדֶם לָכֵן וְלֹא בָּא עָלֶיהָ לְאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה פְּצוּעַ דַּכָּא: