ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ד
הָעֻבָּר. הַאי עֻבָּר, אִי בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל הִיא, פּוֹסֵל, דִּכְתִיב בִּנְעוּרֶיהָ, פְּרָט לִמְעֻבֶּרֶת. אִי בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן הִיא, לֹא מַאֲכִיל, דְּשֶׁאֵינוֹ יָלוּד אֵינוֹ מַאֲכִיל:
וְהַיָּבָם. אִי בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל הִיא, פּוֹסֵל לָהּ, וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כְּתִיב (שם), פְּרָט לְשׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לָשׁוּב, שֶׁהִיא אֲגוּדָה בִּיבָמָהּ. וְאִי בַת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן, לֹא מַאֲכִיל לָהּ, קִנְיַן כַּסְפּוֹ אָמַר רַחֲמָנָא וְזוֹ קִנְיַן אָחִיו הִיא:
וְהָאֵרוּסִין. אִי בַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל הִיא, פָּסִיל לָהּ, דְּקָנֵי לָהּ בַּהֲוָיָה, וּמִשְּׁעַת הֲוָיָה אִפְסִילָה לָהּ, כְּדִכְתִיב (שם) וּבַת כֹּהֵן כִּי תִּהְיֶה לְאִישׁ זָר. אִי בַת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן, לֹא מַאֲכִיל לָהּ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמְזְגוּ לָהּ כּוֹס יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה בְּבֵית אָבִיהָ וְתַשְׁקֶה לְאַחֶיהָ וּלְאַחְיוֹתֶיהָ:
וְהַחֵרֵשׁ. אִי בַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל הִיא, פָּסַל לָהּ, דְּהָא קְנָאָה בְּתַקַּנְתָּא דְּרַבָּנָן. וְאִי בַת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן הִיא, לֹא מַאֲכִיל לָהּ, דְּקִנְיַן כַּסְפּוֹ אָמַר רַחֲמָנָא וְחֵרֵשׁ מִדְּאוֹרָיְתָא לֹא קָנִי:
וּבֶן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְכוּ'. אֶחָד מִן הַפְּסוּלִים לַכְּהֻנָּה שֶׁהוּא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וּבָא עַל הַכֹּהֶנֶת אוֹ עַל הַלְוִיָּה אוֹ עַל בַּת יִשְׂרָאֵל, פְּסָלָהּ מִלֶּאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, שֶׁבֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד בִּיאָתוֹ בִּיאָה וְנִתְחַלְּלָה בִּבְעִילָתוֹ. וְאִי בַת יִשְׂרָאֵל נִשֵּׂאת לְכֹהֵן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, אֵינוֹ מַאֲכִילָהּ בַּתְּרוּמָה, שֶׁאֵין קִנְיָנוֹ קִנְיַן גָּמוּר:
וְכֵן סָפֵק בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְכוּ'. דִּינוֹ כְּבֶן תֵּשַׁע וַדַּאי וּפוֹסֵל:
סָפֵק הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סָפֵק לֹא הֵבִיא. קָטָן שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה, סָפֵק הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סָפֵק לֹא הֵבִיא וְקִדּוּשֶׁיהָ קִדּוּשֵׁי סָפֵק, אִשְׁתּוֹ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת:
נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל בַּת אָחִיו. שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ. סָפֵק הוּא מֵת רִאשׁוֹן וְנָפְלוּ שְׁתֵּיהֶן לְיִבּוּם לִפְנֵי אָחִיו וּפְטוּרָה צָרָתָהּ מִשּׁוּם צָרַת הַבַּת, סָפֵק הִיא מֵתָה רִאשׁוֹנָה וּבִשְׁעַת נְפִילָה לְיִבּוּם לֹא הֲוַאי צָרָתָהּ צָרַת עֶרְוָה כְּדִתְנַן וְכֻלָּן אִם מֵתוּ אוֹ מֵאֲנוּ וְכוּ' צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת. צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. וְאַיְּדֵי דְּאַיְרֵי בִּסְפֵקֵי לְחֻמְרָא תָּנֵי לְהָא בַּהֲדַיְהוּ: