ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה א
אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. עַבְדֵי מְלוֹג. מַה שֶּׁהָאִשָּׁה מְשַׁיֶּרֶת לְעַצְמָהּ וְאֵינָהּ כּוֹתֶבֶת בִּכְתֻבָּתָהּ, נִקְרָאִים נִכְסֵי מְלוֹג, שֶׁהַבַּעַל מוֹלֵג אוֹתָם נְכָסִים כִּמְלִיגַת הַתַּרְנְגוֹלִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת אוֹתָן נְכָסִים, וְאִם פָּחֲתוּ פָּחֲתוּ לָהּ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לָהּ. וְנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל הֵם הַנְּכָסִים שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ וּמַה שֶּׁהוֹסִיף הוּא לָהּ וְכָתְבוּ בַּכְּתֻבָּה סַךְ הַכֹּל קִבֵּל עָלָיו פְּלוֹנִי כָּךְ וְכָךְ בִּכְתֻבָּתָהּ. וּלְכָךְ נִקְרָאִים צֹאן בַּרְזֶל, שֶׁהַקֶּרֶן קַיָּם כְּבַרְזֶל, שֶׁאִם מֵתוּ כֻּלָּן, חַיָּב הַבַּעַל לְשַׁלֵּם. וּלְפִי שֶׁהָיוּ רְגִילִים לָשׁוּם הַצֹּאן בְּשׁוּמַת כָּךְ וְכָךְ, וְהָיָה הָרוֹעֶה חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן כְּפִי הַשּׁוּמָא אֲפִלּוּ אִם מֵתוּ כָּל הַצֹּאן, לְכָךְ נִקְרְאוּ הַנְּכָסִים שֶׁהַבַּעַל מְקַבֵּל עָלָיו אַחֲרָיוּתָן נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל:
עַבְדֵי מְלוֹג לֹא יֹאכְלוּ. לְפִי שֶׁהֵן שֶׁלָּהּ וְהִיא חֲלָלָה: