ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ה
כֹּהֵן הֶדְיוֹט לֹא יִשָּׂא אַיְלוֹנִית וְכוּ'. וְהוּא הַדִּין לְיִשְׂרָאֵל. וְלֹא נָקַט כֹּהֵן אֶלָּא מִשּׁוּם פְּלֻגְתָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר דְּכֹהֵן אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים לֹא יִשָּׂא אַיְלוֹנִית, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּיִשְׂרָאֵל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
וְשֶׁנִּבְעֲלָה בְּעִילַת זְנוּת. כְּגוֹן חַיָּבֵי לָאוִין אוֹ חַיָּבֵי עֲשֵׂה, וְכָל שֶׁכֵּן חַיָּבֵי כְּרִיתוּת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין. אֲבָל הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה לֹא עֲשָׂאָהּ זוֹנָה: