ברטנורא על משנה יבמות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ג
שׁוֹמֶרֶת יָבָם. שֶׁהִיא מַמְתֶּנֶת וּמְצַפָּה לְיָבָם:
שֶׁנָּפְלוּ לָהּ נְכָסִים. מִבֵּית אָבִיהָ:
מַה יַּעֲשׂוּ בִכְתֻבָּתָהּ. מָנֶה וּמָאתַיִם וְתוֹסֶפֶת וּנְדוּנְיָא שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ וְקִבֵּל עָלָיו אַחֲרָיוּת:
וּבַנְּכָסִים הַנִּכְנָסִים וְיוֹצְאִים. נִכְסֵי מְלוֹג, שֶׁכְּשֶׁהִיא נִכְנֶסֶת נִכְנָסִין עִמָּהּ וּכְשֶׁיּוֹצֵאת מִבַּעֲלָהּ יוֹצְאִין עִמָּהּ:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יַחֲלֹקוּ יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל עִם יוֹרְשֵׁי הָאָב. דְּסָפֵק נְשׂוּאָה הִיא, וְזוֹכֶה הַיָּבָם בַּחֲצִי יְרֻשָּׁתָהּ מִסָּפֵק, שֶׁהַבַּעַל יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְזֶה שֶׁסָּפֵק נְשׂוּאָה הִיא אֶצְלוֹ זוֹכֶה בְפַלְגָּא:
נְכָסִים בְּחֶזְקָתָן. נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל, בְּחֶזְקָתָן. וְלֹא פֵּרְשׁוּ בֵּית הִלֵּל אִי בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הָאִשָּׁה שֶׁהָיוּ הַנְּכָסִים שֶׁלָּהּ, אִי בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל שֶׁאַחֲרָיוּתָם עָלָיו. וּלְעִנְיַן דִּינָא יַחֲלֹקוּ אֲפִלּוּ לְדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל: