ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה א
הַנּוֹעֵל בֵּית הַבַּד מִפְּנֵי הַבַּדָּדִין. עַמֵּי הָאָרֶץ הָעוֹשִׂים מְלָאכָה בְּבֵית הַבַּד, וְטִהֲרָן בַּעַל הַזֵּיתִים כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ הַשֶּׁמֶן בְּטָהֳרָה, וְנָעַל בֵּית הַבַּד בִּפְנֵיהֶם שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ עַמֵּי הָאָרֶץ לְשָׁם וְשֶׁלֹּא יֵצְאוּ הֵם וְיִטַּמְּאוּ בְּמַגַּע עַמֵּי הָאָרֶץ חַבְרֵיהֶם:
וְהָיוּ שָׁם. בְּתוֹךְ בֵּית הַבַּד:
כֵּלִים טְמֵאִין מִדְרָס. שֶׁהֵן אַב הַטֻּמְאָה וּמְטַמְּאִין אָדָם בֵּין בְּמַגָּע בֵּין בְּמַשָּׂא בֵּין בְּהֶסֵּט:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר בֵּית הַבַּד טָמֵא. דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא נִטְמְאוּ בָּהֶן אוֹתָן עַמֵּי הָאָרֶץ הַטְּהוֹרִים וְחָזְרוּ וְטִמְּאוּ אֶת הַכֹּל, דְּאֵין חוֹשְׁשִׁים לִזָּהֵר עַל הַטֻּמְאָה:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּית הַבַּד טָהוֹר. דְּנִזְהָרִין עַל טֻמְאַת וַדַּאי, הוֹאִיל וְחָבֵר זֶה טִהֲרָן לְכָךְ:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אִם טְהוֹרִים לָהֶם. אֵלּוּ הַכֵּלִים. כְּגוֹן שֶׁיָּשְׁבָה עֲלֵיהֶם אֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ אוֹ שֶׁהָיוּ שֶׁל עַם הָאָרֶץ, דִּבְעֵינֵיהֶן טְהוֹרִין הֵן:
בֵּית הַבַּד טָמֵא. שֶׁאֵין הַבַּדָּדִים נִזְהָרִים מִלִּגַּע בָּהֶן, וְאִיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא נִטְמְאוּ:
וְאִם טְמֵאִין הֵן. כְּגוֹן שֶׁיָּדְעוּ שֶׁיָּשְׁבָה עֲלֵיהֶן אִשָּׁה נִדָּה אוֹ זָבָה:
בֵּית הַבַּד טָהוֹר. דְּנִזְהָרִין הֵן:
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי. [רַבִּי יוֹסֵי] כְּרַבִּי מֵאִיר סְבִירָא לֵיהּ דְּבֵית הַבַּד טָמֵא, אֶלָּא טַעֲמָא דְּרַבִּי מֵאִיר מִשּׁוּם דְּאֵין הַבַּדָּדִין חוֹשְׁשִׁים בַּטֻּמְאָה, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר דְּחוֹשְׁשִׁין בְּמַגָּע אֲבָל אֵין בְּקִיאִין בְּהֶסֵּט, וְחוֹשְׁבִים שֶׁהֵן טְהוֹרִין כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נָגְעוּ, הִלְכָּךְ בֵּית הַבַּד טָמֵא, דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא הִסִּיטוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגְעוּ בָּהֶם. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: