ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ט
כֵּיוָן שֶׁהִשִּׁיקָהּ לַמִּקְוֶה. כֵּיוָן שֶׁחִבֵּר קָצֶה אֶחָד מִן הַמַּקֵּל בַּמִּקְוֶה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִטְבִּילוֹ כֻּלּוֹ, טָהֲרוּ כָּל הַמַּשְׁקִין טְמֵאִין שֶׁבְּרֹאשׁוֹ הָאַחֵר, דִּקְטַפְרֵס חִבּוּר:
עַד שֶׁיַּטְבִּיל אֶת כֻּלָּהּ. דְּקָסָבְרֵי רַבָּנָן קְטַפְרֵס אֵינוֹ חִבּוּר:
הַנִּצּוֹק. קִלּוּחַ צִנּוֹר הַבָּא מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה בִּזְקִיפָה כְּעַמּוּד:
קְטַפְרֵס. מַיִם הַבָּאִים מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה דֶּרֶךְ מִדְרוֹן שֶׁל תֵּל גָּבוֹהַּ:
וּמַשְׁקֶה טוֹפֵחַ. וְאֵין בּוֹ טוֹפֵחַ עַל מְנָת לְהַטְפִּיחַ, שֶׁאֵין בּוֹ כָּל כָּךְ מַשְׁקֶה שֶׁאִם טָפַח בָּהֶן יָדוֹ עָלָה בָּהּ מַשְׁקֶה שֶׁיּוּכַל לְהַטְפִּיחַ דָּבָר אַחֵר:
אֵינוֹ חִבּוּר לֹא לַטֻּמְאָה. שֶׁאִם מַשְׁקִים תְּלוּשִׁין הֵן וְנָגַע טָמֵא בַּתַּחְתּוֹן, הָעֶלְיוֹן טָהוֹר. וְכֵן לְעִנְיַן מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ, וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם חָלָק, אִם מַשְׁקִין מִכָּאן וּמַשְׁקִין מִכָּאן וּמַשְׁקֶה טוֹפֵחַ בְּאֶמְצַע, נָגַע טָמֵא בְּמַשְׁקֶה טוֹפֵחַ, מַשְׁקִין שֶׁמִּכָּאן וּמִכָּאן טְהוֹרִים אַף עַל פִּי שֶׁמְּחֻבָּרִים לוֹ:
וְלֹא לַטָּהֳרָה. כְּגוֹן גֻּמָּא שֶׁאֵין בָּהּ אַרְבָּעִים סְאָה, וְנִצּוֹק אוֹ מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ מְחֻבָּר לְגֻמָּא זוֹ וּלְמִקְוֶה כָּשֵׁר, אֵינוֹ חִבּוּר, וְהַטּוֹבֵל בְּגֻמָּא זוֹ לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה:
אֶשְׁבֹּרֶן. מָקוֹם עָמֹק שֶׁנִּקְווּ בּוֹ מַיִם:
חִבּוּר לַטֻּמְאָה וְלַטָּהֳרָה. וְאִם נִטְמְאוּ קְצָתָן נִטְמְאוּ כֻּלָּן. וְכֵן אִם נִתְחַבְּרוּ קְצָת מֵהֶן לַמִּקְוֶה וְטָהֲרוּ, טָהֲרוּ כֻּלָּן: