ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ו
כֹּל הַמְיֻחָד לְמַאֲכַל אָדָם. כְּגוֹן סְתָם אֳכָלִין:
טָמֵא. טֻמְאַת אֳכָלִין עַד שֶׁיִּפָּסֵל מֵאֲכִילַת הַכֶּלֶב:
עַד שֶׁיְּיַחֲדֶנּוּ לָאָדָם. דְּיֵשׁ חִלּוּק בֵּין אַפּוֹקֵי טֻמְאָה מִנֵּיהּ, לַאֲתוֹיֵי לֵיהּ טֻמְאָה:
גּוֹזָל שֶׁנָּפַל לְגַת. כְּשֶׁלֹּא נָפַל לַגַּת לֹא פְּלִיגֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְרַבָּנָן, דְּנִבְלַת עוֹף טָהוֹר בַּכְּרַכִּים לֹא בַּעְיָא מַחֲשָׁבָה לְשַׁוּוֹיַהּ אֹכֶל, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא רֹב עַם הַבָּאִים לַשּׁוּק וְאָכְלֵי נִבְלַת עוֹף טָהוֹר. וּבַכְּפָרִים דְּלֵיכָּא רֹב עַם בָּעֵי מַחֲשָׁבָה, כִּדְפָרֵישְׁנָא בְּרֵישׁ פֶּרֶק קַמָּא. כִּי פְלִיגֵי כְּשֶׁנָּפַל לַגַּת וּמֵת בַּכְּרַכִּים, רַבָּנָן סָבְרֵי אַף עַל גַּב דְּבַכְּרַכִּים לֹא בָּעֵי מַחֲשָׁבָה, הֵיכָא דְּנָפַל לַגַּת מְאָסַתּוּ גִּתּוֹ וְאֵינוֹ רָאוּי וּבָעֵי מַחֲשָׁבָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי סָבַר לֹא מְאָסַתּוּ גִּתּוֹ וַהֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר נִבְלַת עוֹף טָהוֹר דְּלֹא בַּעְיָא מַחֲשָׁבָה בַּכְּרַכִּים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי:
חִשַּׁב עָלָיו חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. לְהַאֲכִילוֹ לְנָכְרִי: