ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ב
הַמַּפְקִיד כֵּלִים אֵצֶל עַם הָאָרֶץ טְמֵאִים טְמֵא מֵת. וּצְרִיכִין הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי:
אִם מַכִּירוֹ. אִם הָעַם הָאָרֶץ מַכִּיר בַּמַּפְקִיד שֶׁהוּא כֹּהֵן אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה, זָהִיר עַל הַפִּקָּדוֹן שֶׁלּוֹ שֶׁלֹּא יְטַמְּאֶנּוּ בְּמֵת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ הַזָּאָה:
אֲבָל טְמֵאִין מִדְרָס. מִשּׁוּם אִשְׁתּוֹ נִדָּה שֶׁמָּא יָשְׁבָה עֲלֵיהֶן, דְּאֵינוֹ נִזְהָר מִטֻּמְאַת אִשְׁתּוֹ:
בִּזְמַן שֶׁהִיא רוֹצֶצֶת. שֶׁהַכִּסּוּי דּוֹחֵק הַבְּגָדִים מֵחֲמַת שֶׁהִיא מְלֵאָה בְּיוֹתֵר:
טְמֵאִים מִדְרָס. הַבְּגָדִים. דִּכְשֶׁאִשְׁתּוֹ יוֹשֶׁבֶת עַל הַתֵּבָה אוֹ נִשְׁעֶנֶת עָלֶיהָ, מַכְבֶּדֶת עַל הַבְּגָדִים:
אִם אֵינָהּ רוֹצֶצֶת טְמֵאִין מַדָּף. כְּלוֹמַר טֻמְאָה קַלָּה, לְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין, כְּמוֹ עַל גַּבּוֹ שֶׁל זָב שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים:
אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּפְתֵּחַ בְּיַד בְּעָלִים. דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא הִסִּיטָה: