ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ג
עָלָה לְרֹאשׁוֹ. רֹאשׁוֹ שֶׁל אִילָן חָשׁוּב רְשׁוּת הַיָּחִיד:
הִכְנִיס יָדוֹ לְחוֹר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֻמְאָה. הַחוֹר חָשׁוּב רְשׁוּת הַיָּחִיד, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָאָדָם עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, כֵּיוָן שֶׁהִכְנִיס יָדוֹ לַחוֹר, כְּעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד דָּמֵי. וְאַף עַל גַּב דְּהָאִילָן וְהַחוֹר לֹא הֲווּ רְשׁוּת הַיָּחִיד אֵצֶל שַׁבָּת, הֲווּ רְשׁוּת הַיָּחִיד אֵצֶל טֻמְאָה:
חֲנוּת שֶׁהוּא טָמֵא וּפָתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. הַוְיָא כָּל הַחֲנוּת כֻּלָּהּ כְּטֻמְאָה הַמֻּנַּחַת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּכְשֵׁם שֶׁאִם הָיָה שֶׁרֶץ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים סָפֵק נָגַע בּוֹ סָפֵק לֹא נָגַע סְפֵקוֹ טָהוֹר, הָכָא נַמִּי סָפֵק נִכְנַס לַחֲנוּת זֶה סָפֵק לֹא נִכְנַס, סְפֵקוֹ טָהוֹר. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁתֵּי חֲנֻיּוֹת אַחַת טְהוֹרָה וְאַחַת טְמֵאָה, סָפֵק לַטָּמֵא נִכְנַס סָפֵק לַטָּהוֹר נִכְנַס, סְפֵקוֹ טָמֵא, דְּהַוְיָא לֵיהּ סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד: