ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה א
הַשֶּׁרֶץ. שֶׁרֶץ מְטַמֵּא בְּמַגָּע וְלֹא בְּמַשָּׂא:
צְפַרְדֵּעַ. טָהוֹר. וּלְפִי שֶׁצְּפַרְדֵּעַ דּוֹמֶה לְצָב וְטָעוּ בֵּיהּ, מִשּׁוּם הָכִי נָקַט צְפַרְדֵּעַ:
כַּזַּיִת מִן הַמֵּת. מְטַמֵּא בְּאֹהֶל. וּנְבֵלָה אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל:
עֶצֶם מִן הַמֵּת. מְטַמֵּא בְּהֶסֵּט, וְעֶצֶם דִּנְבֵלָה טָהוֹר:
גּוּשׁ מִבֵּית הַפְּרָס וְגוּשׁ מֵאֶרֶץ הָעַמִּים. מְטַמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל:
שְׁנֵי שְׁבִילִין אֶחָד טָמֵא. שֶׁאֶחָד מֵהֶן קֶבֶר מֻטָּל בּוֹ לְרָחְבּוֹ, וּמְמַלֵּא אֶת כֻּלּוֹ, וְאֵין עוֹבֵר בּוֹ שֶׁלֹּא יַאֲהִיל:
הֶאֱהִיל עַל אַחַד מֵהֶן. עַל כַּזַּיִת מִן הַמֵּת וְכַזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה קָאֵי:
הִסִּיט אֶחָד מֵהֶן. [עַל עֶצֶם מִן הַמֵּת וְעֶצֶם מִן הַנְּבֵלָה, וְכֵן] אַגּוּשׁ מֵאֶרֶץ טְהוֹרָה וְגוּשׁ מִבֵּית הַפְּרָס וְגוּשׁ מֵאֶרֶץ הָעַמִּים קָאֵי, דִּמְטַמְּאִין בְּהֶסֵּט:
רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא. דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דִּסְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים סְפֵקוֹ טָהוֹר הָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁעָשָׂה טָהֳרוֹת, כֵּיוָן דְּאֵין לָהֶם תַּקָּנָה כְּשֶׁנִּטְמְאוּ. אֲבָל לְגַבֵּי גַּבְרָא לְהַצְרִיכוֹ טְבִילָה וְהַזָּאָה, סְבִירָא לֵיהּ דְּצָרִיךְ טְבִילָה וְהַזָּאָה, שֶׁמָּא הַיּוֹם וּמָחָר יִתְבָּרֵר הַדָּבָר שֶׁנִּטְמָא:
וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים. דַּאֲפִלּוּ גַּבְרָא דְּאִית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא לֹא מַצְרְכִינַן לֵיהּ טְבִילָה וְהַזָּאָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: