ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה יא
סְפֵק יָדַיִם לִטַּמֵא. מִי שֶׁהָיוּ יָדָיו טְהוֹרוֹת וְסָפֵק נָגַע בְּאֳכָלִים טְמֵאִין אוֹ בְּמַשְׁקִין טְמֵאִין וְנִטְמְאוּ יָדָיו, סָפֵק לֹא נָגַע וְלֹא נִטְמְאוּ יָדָיו:
וּלְטַמֵּא. הָיוּ יָדָיו טְמֵאוֹת, סָפֵק נָגַע בְּאֳכָלִים וּמַשְׁקִין וְטִמְּאָן, סָפֵק לֹא נָגַע:
וְלִטָּהֵר. הָיוּ יָדָיו טְמֵאוֹת וְטִהֲרָן, סָפֵק נִטְהֲרוּ כָּרָאוּי אִם לָאו. בְּכָל הַסְּפֵקוֹת הַלָּלוּ, סְפֵקָן טָהוֹר:
סְפֵק רְשׁוּת הָרַבִּים. סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר, שֶׁכֵּן מָצִינוּ צִבּוּר עוֹשִׂים אֶת הַפֶּסַח בְּטֻמְאָה, אִם טֻמְאָה וַדָּאִית הֻתְּרָה לַצִּבּוּר, קַל וָחֹמֶר סְפֵק טֻמְאָה:
סְפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים. כְּגוֹן כָּל הָנָךְ דַּחֲשִׁיב, דְּכֻלְּהוּ מִשְּׁמֹנָה עָשָׂר דָּבָר שֶׁגָּזְרוּ בּוֹ בַּיּוֹם, וּמְפֹרָשִׁין הֵן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק קַמָּא:
אֲבָל דָּבָר שֶׁהוּא אַב הַטֻּמְאָה וְהוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. כְּגוֹן דַּם תְּבוּסָה, וְנָכְרִים שֶׁעֲשָׂאוּם כְּזָבִים, וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ, אִם נִסְתַּפֵּק אִם נָגַע בָּהֶן אִם לֹא נָגַע:
סְפֵקוֹ טָמֵא. וּמִיהוּ אַב הַטֻּמְאָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁהוּא עַצְמוֹ מִסָּפֵק, כְּגוֹן בֵּית הַפְּרָס דְּאִיכָּא סְפֵקָא אִם יֵשׁ בּוֹ עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה אִם לָאו, בְּהָא תְּנַן לְעֵיל דְּעַל וַדַּאי מַגָּעָן שׂוֹרְפִין, וְעַל סְפֵק מַגָּעָן אֵין שׂוֹרְפִין, דַּהֲוֵי סְפֵק סְפֵקָא: