ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ח
סְפֵק טֻמְאָה צָפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם. סָפֵק אִם נָגַע בְּטֻמְאָה שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם אוֹ לֹא נָגַע:
בֵּין בַּכֵּלִים בֵּין בַּקַּרְקַע. בֵּין שֶׁהַמַּיִם בְּכֵלִים בֵּין שֶׁהַמַּיִם בַּקַּרְקַע, טָהוֹר, דַּחֲשִׁיב כְּאִלּוּ אֵין מָקוֹם לַטֻּמְאָה:
בַּכֵּלִים טָמֵא. דַּחֲשִׁיבֵי כְּאִלּוּ יֵשׁ מָקוֹם לַטֻּמְאָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
סְפֵק יְרִידָתוֹ טָמֵא. שֶׁדֶּרֶךְ אָדָם כְּשֶׁיּוֹרֵד לִבְרֵכָה שֶׁל מַיִם, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁבַּמַּיִם בָּא עָלָיו, מֵחֲמַת הַהֶסֵּט שֶׁמַּתְחִיל לִרְחֹץ אֶת עַצְמוֹ. אֲבָל כְּשֶׁעוֹלֶה מִן הַמַּיִם, הַדְּבָרִים שֶׁבַּמַּיִם מִתְרַחֲקִים מִמֶּנּוּ וְהוֹלְכִים לְצִדֵּי הַבְּרֵכָה:
אֲפִלּוּ אֵין שָׁם אֶלָּא מְלֹא הָאָדָם וְהַטֻּמְאָה. שֶׁהַמָּקוֹם צַר בְּדֶרֶךְ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹּא יִגַּע, אֲפִלּוּ הָכִי טָהוֹר, קָסָבַר דְּטֻמְאָה צָפָה אֵינָהּ מְטַמְּאָה. כָּךְ מָצָאתִי. אֲבָל רַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יָדַע בְּוַדַּאי שֶׁנָּגַע בַּטֻּמְאָה, טָהוֹר. נִרְאֶה שֶׁאִם הָיָה בְּדֶרֶךְ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹּא יִגַּע, טָמֵא: