ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ח
תִּינוֹק שֶׁנִּמְצָא בְצַד עִסָּה. תִּינוֹק טָמֵא שֶׁנִּמְצָא בְּצַד עִסָּה טְהוֹרָה וַחֲתִיכָה שֶׁל עִסָּה זוֹ בְּיָדוֹ:
רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר. רַבִּי מֵאִיר לְטַעֲמֵיהּ דְּחָיֵשׁ לְמִעוּטָא וְסָבַר דְּרֹב תִּינוֹקוֹת מְטַפְּחִים בְּעִסָּה, וְשֶׁמָּא לָקַח הוּא עַצְמוֹ אֶת הַבָּצֵק וְטִמֵּא אֶת הָעִסָּה, וּמִעוּט אֵין מְטַפְּחִים וְשֶׁמָּא אָדָם טָהוֹר לָקַח וְנָתַן לוֹ, וְעִסָּה זוֹ בְּחֶזְקַת טָהֳרָה עוֹמֶדֶת, סְמֹךְ מִעוּטָא לַחֲזָקָה וְאִתְּרַע לַהּ רֻבָּא, וְהָוֵי פַּלְגָּא וּפַלְגָּא וְטָהוֹר לְעִנְיַן תִּינוֹק שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִשָּׁאֵל:
וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים. לְטַעֲמַיְהוּ דְּלֹא חָיְשֵׁי לְמִעוּטָא, וְרֹב תִּינוֹקוֹת מְטַפְּחִים. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
נְקִירַת. נְקָבִים נְקָבִים יֵשׁ בָּעִסָּה מֵחֲמַת הַתַּרְנְגוֹלִים שֶׁנִקְּרוּ בָּהּ:
שֶׁיְּנַגְּבוּ אֶת פִּיהֶם בָּאָרֶץ. דֶּרֶךְ הַתַּרְנְגוֹלִים לְאַחַר שֶׁשָּׁתוּ מְנַגְּבִין פִּיהֶן בָּאָרֶץ, הִלְכָּךְ אִם יֵשׁ קַרְקַע מַפְסֶקֶת בֵּין מַשְׁקִין לַכִּכָּרוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְנַגֵּב בָּהּ פִּיהֶן לְאַחַר שֶׁשָּׁתוּ, הַכִּכָּרוֹת טְהוֹרִים. וְאִם לָאו, טְמֵאִים, שֶׁהֲרֵי נִטְמְאוּ בְּמַשְׁקִין טְמֵאִים שֶׁהָיָה בְּפִיהֶן שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים. וְאַף עַל גַּב דִּבְשֶׁיֵּשׁ קַרְקַע מַפְסֶקֶת מְסַפְּקָא לָן אִם נִגְּבוּ פִּיהֶן אִם לֹא, הָוֵי סְפֵק טֻמְאָה בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִשָּׁאֵל, וּסְפֵקוֹ טָהוֹר:
שֶׁהוּא פִקֵּחַ. וְאֵין דַּרְכּוֹ לִשְׁתּוֹת כָּל זְמַן שֶׁהוּא מוֹצֵא לֶאֱכֹל, שֶׁהוּא אוֹמֵר כָּל שָׁעָה מַשְׁקִין מְצוּיִין וְאֵין כָּל שָׁעָה אֳכָלִין מְצוּיִין. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: