ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ה
אִם טְמֵאוֹת טְמֵאוֹת. כִּי הָא דִּתְנַן לְקַמָּן בְּפֶרֶק הַשֶּׁרֶץ וְהַצְּפַרְדֵּעַ [מִשְׁנָה ז'] נָגַע בְּאֶחָד בַּלַּיְלָה וְאֵין יָדוּעַ אִם חַי אִם מֵת וּבַשַּׁחַר עָמַד וּמְצָאוֹ מֵת, חֲכָמִים מְטַמְּאִים, שֶׁכָּל הַטֻּמְאוֹת כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן. וְדַוְקָא בִּמְקוֹם מְצִיאָתָן, לְמַעוֹטֵי נָגַע בְּאֶחָד בַּלַּיְלָה בְּזָוִית זוֹ וּלְמָחָר מְצָאוֹ מֵת בְּזָוִית אַחֶרֶת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה:
אִם מְכֻסּוֹת מְכֻסּוֹת. כְּגוֹן כְּלִי חֶרֶס הַמֻּקָּף צָמִיד פָּתִיל, לֹא אָמְרִינַן שֶׁמָּא בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה הַמֵּת בָּאֹהֶל הָיָה מְגֻלֶּה וְעַכְשָׁיו מְכֻסֶּה, אוֹ אִם מְצָאוֹ מְגֻלֶּה לֹא אָמְרִינַן שֶׁמָּא בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה הַמֵּת (באהל) הָיָה מְכֻסֶּה וּמֻקָּף צָמִיד פָּתִיל:
מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת מְלֵאָה חֲלֻדָּה. שֶׁמְּעַכֶּבֶת אֶת הַתְּפִירָה, דַּחֲלֻדָּה כָּזוֹ מְטַהַרְתָּהּ מִידֵי טֻמְאָתָהּ:
אוֹ שְׁבוּרָה טְהוֹרָה. וְלֹא אָמְרִינַן שֶׁמָּא כְּשֶׁהָיְתָה שְׁלֵמָה נִטְמְאָה וּכְשֶׁיְּתַקְּנוּהָ וְתַחֲזֹר שְׁלֵמָה תַּחֲזֹר לְטֻמְאָתָהּ הַיְשָׁנָה. וְהַיְנוּ פֵּרוּשָׁא דְּאִם טְהוֹרוֹת טְהוֹרוֹת דִּתְנַן לְעֵיל: