ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ח
הָאוֹכֵל אֹכֶל שֵׁנִי לֹא יַעֲשֶׂה בְּבֵית הַבָּד. לֹא יִתְעַסֵּק לַעֲשׂוֹת שֶׁמֶן בְּבֵית הַבַּד, דְּהָא מוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְעֵיל לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָאוֹכֵל אֹכֶל שֵׁנִי הוּא עַצְמוֹ נַעֲשֶׂה שֵׁנִי וּפוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה וּמְטַמֵּא מַשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה, (דהינו השמן):
עַל גַּב הַקֹּדֶשׁ. עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ:
הֲרֵי אֵלּוּ כְחֻלִּין. וְאֵין בָּאִים לִכְלַל שְׁלִישִׁי:
הֲרֵי אֵלּוּ כִתְרוּמָה. וְיֵשׁ בָּהֶם שְׁלִישִׁי. וְהָנֵי תַּנָּאֵי תַּרְוַיְהוּ סְבִירָא לְהוּ חֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ לָאו כְּקֹדֶשׁ דָּמוּ, וְשֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה רְבִיעִי בַּקֹּדֶשׁ אֶלָּא קֹדֶשׁ מְקֻדָּשׁ בִּלְבַד, וּפְלִיגָא אַמַּתְנִיתִין דִּלְעֵיל דְּקָתָנֵי הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבְּכֻלָּן פּוֹסֵל לְאֳכָלֵי קֹדֶשׁ: