ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ו
הַשֵּׁנִי שֶׁבְּחֻלִּין מְטַמֵּא מַשְׁקֵה חֻלִּין. דְּכָל הַפּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה מְטַמֵּא מַשְׁקִים לִהְיוֹת תְּחִלָּה:
מְטַמֵּא מַשְׁקֵה קֹדֶשׁ. דְּכָל הַפּוֹסֵל אֶת הַקֹּדֶשׁ מְטַמֵּא מַשְׁקִין (קדש) לִהְיוֹת תְּחִלָּה לַקֹּדֶשׁ:
שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ. כְּלוֹמַר, הָא דְּאָמְרִינַן דִּשְׁלִישִׁי שֶׁל תְּרוּמָה פּוֹסֵל וְלֹא מְטַמֵּא אֳכָלֵי קֹדֶשׁ, הָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁנַּעֲשֵׂית עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ. אֲבָל נַעֲשֵׂית עַל טָהֳרַת תְּרוּמָה, שֶׁלֹּא שְׁמָרָהוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד בַּקֹּדֶשׁ. שֶׁטָּהֳרָתָהּ שֶׁל תְּרוּמָה טֻמְאָה הִיא אֵצֶל הַקֹּדֶשׁ, וַהֲרֵי זֶה הַשְּׁלִישִׁי דִּתְרוּמָה חָשׁוּב אֵצֶל הַקֹּדֶשׁ כְּאִלּוּ נִטְמָא בַּשֶּׁרֶץ עַצְמוֹ: