ברטנורא על משנה טהרות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה א
שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דָּבָר. צְרִיכָה מַחֲשָׁבָה. שֶׁיַּחֲשֹׁב עָלֶיהָ לַאֲכִילַת אָדָם. שֶׁכָּל הָאֳכָלִים הַמֻּתָּרִים אֵין צְרִיכִים מַחֲשָׁבָה, אֲבָל זוֹ הוֹאִיל וְהִיא אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה צְרִיכָה מַחֲשָׁבָה וְאַחַר כָּךְ תְּטַמֵּא. וְדַוְקָא בַּכְּפָרִים דְּלֵיכָּא רֹב עַם, אֲבָל בַּשְּׁוָקִים אֵינָהּ צְרִיכָה מַחֲשָׁבָה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ רֹב עַם הַבָּאִים לַשּׁוּק אִיכָּא טוּבָא דְּאָכְלֵי נִבְלַת עוֹף טָהוֹר. וְהָכִי מְפֹרָשׁ בְּפֶרֶק בַּתְרָא דְּעֳקָצִין:
אֵינָהּ צְרִיכָה הֶכְשֵׁר. אֶלָּא מְטַמְּאָה טֻמְאַת אֳכָלִים כְּכָל שְׁאָר אֳכָלִים שֶׁנָּגְעוּ בְּשֶׁרֶץ שֶׁהֵם נַעֲשִׂים רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה. וְאֵין צָרִיךְ שֶׁיָּבֹאוּ עֲלֵיהֶם מַיִם אוֹ שְׁאָר מַשְׁקִים וְלֹא שֶׁתִּגַּע בְּשֶׁרֶץ. דְּהֶכְשֵׁר בִּזְרָעִים הוּא דִּכְתִיב (ויקרא יא) וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע וְגוֹ', וְדָרְשִׁינַן מַה זְּרָעִים שֶׁאֵין סוֹפָן לִטָּמֵא טֻמְאָה חֲמוּרָה צָרִיךְ הֶכְשֵׁר, אַף כָּל שֶׁאֵין סוֹפוֹ לִטָּמֵא טֻמְאָה חֲמוּרָה צָרִיךְ הֶכְשֵׁר, יָצְאָה נִבְלַת עוֹף טָהוֹר שֶׁסּוֹפָהּ לִטָּמֵא טֻמְאָה חֲמוּרָה, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה אָדָם וּבְגָדִים בְּבֵית הַבְּלִיעָה, שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה הֶכְשֵׁר:
וּמְטַמְּאָה טֻמְאַת אֳכָלִין בְּכַבֵּיצָה. דְּכַבֵּיצָה מִמֶּנָּה אִם נָגְעָה בְּאֳכָלִין טְהוֹרִים נִטְמְאוּ:
וְכַזַּיִת בְּבֵית הַבְּלִיעָה. אָדָם שֶׁאָכַל כַּזַּיִת מִמֶּנָּה נִטְמָא, וְנִטְמְאוּ בְּגָדָיו כְּשֶׁתַּגִּיעַ לְבֵית הַבְּלִיעָה. דִּכְתִיב (שם יז) וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל נְבֵלָה וּטְרֵפָה וְגוֹ', וּבְנִבְלַת עוֹף טָהוֹר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וּכְתִיב תֹּאכַל, וְאֵין אֲכִילָה פָּחוֹת מִכַּזַּיִת:
וְטָעוּן הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ. וְלֹא סַגִּי בִּטְבִילָה לְחוֹדַהּ:
וְחַיָּבִים עָלֶיהָ עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ. כִּשְׁאָר כָּל הַטֻּמְאוֹת. דִּכְתִיב בְּטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו (ויקרא ה) לְכֹל טֻמְאָתוֹ אֲשֶׁר יִטְמָא בָּהּ, וְדָרְשִׁינַן לְרַבּוֹת בּוֹלֵעַ נִבְלַת עוֹף טָהוֹר:
וְשׂוֹרְפִין עָלֶיהָ אֶת הַתְּרוּמָה. אִם נָגְעָה נִבְלַת עוֹף טָהוֹר בַּתְּרוּמָה, נִשְׂרֶפֶת, שֶׁכְּשֶׁאֵינָהּ בְּבֵית הַבְּלִיעָה דִּין רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה יֵשׁ לָהּ וּמְטַמְּאָה אֶת הַתְּרוּמָה בִּנְגִיעָה לִהְיוֹת שֵׁנִי:
וְהָאוֹכֵל אֵבָר מִן הַחַי מִמֶּנָּה סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. וַאֲפִלּוּ הָיָה הָאֵבָר פָּחוֹת מִכַּזַּיִת. וּסְתָם מַתְנִיתִין דְּלֹא כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאִלּוּ רַבִּי מֵאִיר הָא שָׁמְעִינַן לֵיהּ בְּשִׁלְהֵי גִּיד הַנָּשֶׁה דְּאָמַר אֵבָר מִן הַחַי אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה בִּלְבַד:
שְׁחִיטָתָהּ וּמְלִיקָתָהּ מְטַהֲרוֹת אֶת טְרֵפָתָהּ. וּמוֹצִיאָהּ מִידֵי נְבֵלָה שֶׁלֹּא תְטַמֵּא. לְפִי שֶׁהַמְּלִיקָה מַתֶּרֶת בִּפְנִים לַכֹּהֲנִים כְּדֶרֶךְ שֶׁהַשְּׁחִיטָה מַתֶּרֶת בַּחוּץ, וּכְשֵׁם שֶׁטִּהֲרַתּוֹ שְׁחִיטָתוֹ, כָּךְ תְּטַהֲרֶנּוּ מְלִיקָתוֹ. וּשְׁחִיטָה דִּמְטַהֶרֶת אֶת הַטְּרֵפָה מִידֵי נְבֵלָה נַפְקָא לָן מִקְּרָא, דִּכְתִיב (ויקרא יא) וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה וְגוֹ' כָּל הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא, יֵשׁ מִן הַבְּהֵמָה שֶׁהִיא מְטַמְּאָה, וְיֵשׁ שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה, פְּרָט לִטְרֵפָה שֶׁנִּשְׁחֲטָה, וְהוּא הַדִּין לִטְרֵפַת עוֹף:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵינָן מְטַהֲרוֹת. דְּלֹא יָלְפִינַן טְרֵפַת עוֹף מִטְּרֵפַת בְּהֵמָה:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֶרֶת וְלֹא מְלִיקָתָהּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: