ברטנורא על משנה טבול יום· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה א
כָּל יְדוֹת הָאֳכָלִים. הָעֳקָצִים שֶׁהָאֹכֶל נִתְלֶה בָּהֶן כְּשֶׁרוֹצִין לִתְלוֹתוֹ, וְאָדָם אוֹחֵז בּוֹ כְּשֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל הַפְּרִי:
שֶׁהֵם חִבּוּר בְּאַב הַטֻּמְאָה. שֶׁאִם אַב הַטֻּמְאָה נָגַע בָּהֶן כְּאִלּוּ נָגַע בַּפְּרִי עַצְמוֹ:
חִבּוּר בִּטְבוּל יוֹם. אִם הוּא יָד לְפֵרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה, וְנָגַע טְבוּל יוֹם בְּאוֹתוֹ הַיָּד, נִפְסְלוּ הַפֵּרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה:
שֶׁנִּפְרָס. לְשׁוֹן פְּרוּסָה. וְאִית דְּגָרְסֵי שֶׁנִּפְרַם, לְשׁוֹן וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם (ויקרא כא):
וּמְעֹרֶה. מְחֻבָּר:
אִם אוֹחֵז בַּגָּדוֹל בַּפְּרוּסָה הַגְּדוֹלָה, וְהַפְּרוּסָה הַקְּטַנָּה עוֹלָה עִמָּהּ וְאֵינָהּ נִפְסֶקֶת מִכָּל וָכֹל:
הֲרֵי הוּא כָמוֹהוּ. אִם נָגַע טְבוּל יוֹם בְּאֶחָד, נִפְסַל הַשֵּׁנִי:
רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר בַּטָּהוֹר. כְּלוֹמַר, בְּאוֹתוֹ שֶׁלֹּא נָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם מְשַׁעֲרִין, בֵּין שֶׁהוּא גָּדוֹל בֵּין שֶׁהוּא קָטָן, אִם אוֹחֵז בּוֹ וְהַטָּמֵא עוֹלֶה עִמּוֹ, שְׁנֵיהֶם טְמֵאִים:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בַּטָּמֵא. מְשַׁעֲרִין, אִם אוֹחֵז בַּטָּמֵא וְהַטָּהוֹר עוֹלֶה עִמּוֹ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
וּשְׁאָר כָּל הָאֳכָלִים. כְּגוֹן מִינֵי יְרָקוֹת:
אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לֵאָחֵז בֶּעָלֶה. כְּשֶׁבָּא לְטַלְטְלוֹ, אוֹחֲזִים אוֹתוֹ בֶּעָלֶה, וְאִם לֹא יִפָּסֵק הַיָּרָק וְיִפֹּל כְּשֶׁאוֹחֲזִים אוֹתוֹ בֶּעָלֶה, הָוֵי חִבּוּר, וְאִי לֹא, לֹא הָוֵי חִבּוּר, בֵּין אִם נָגַע טְבוּל יוֹם בֶּעָלֶה בֵּין נָגַע בַּיָּרָק עַצְמוֹ: