ברטנורא על משנה טבול יום· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ה
הַשְּׂעֹרָה וְהַכֻּסֶּמֶת. בִּזְמַן שֶׁאֵינָן קְלוּפִים לָא חֲשִׁיבֵי מַאֲכַל אָדָם, שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם אוֹכְלִין אוֹתָן בִּקְלִפָּתָן, וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל אָדָם אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה:
הַתִּיאָה. שֹׁרֶשׁ שֶׁל חִלְתִּית:
וְהַחִלְתִּית. בַּעֲרָבִית כָּךְ שְׁמָהּ חִלְתִּית. וְקוֹרִין לְהוּ בְּלַעַ"ז ספיטיד"א:
וְהָאֲלוּם. אָמְרוּ עָלָיו שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ מִין מִמִּינֵי הַחִלְתִּית. וְכָל הָנֵי לָא חֲשִׁיבֵי מַאֲכַל אָדָם, וּפְעָמִים מְעָרְבִין מֵהֶם מְעַט עִם הַמָּזוֹן:
אַף אֲפוּנִים שְׁחוֹרִין. שֶׁאֵינָן אֶלָּא לִרְפוּאָה וְאֵין עֲשׂוּיוֹת לְמַאֲכַל אָדָם:
טְהוֹרִים בִּטְבוּל יוֹם. כֵּיוָן שֶׁטָּהַר מִטֻּמְאָתוֹ וְאֵינוֹ מְחֻסָּר אֶלָּא הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, אֵינוֹ פּוֹסֵל בְּכָל אֵלֶּה אִם הֵם שֶׁל תְּרוּמָה. אֲבָל בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת חֲשִׁיבֵי אֹכֶל וּמְקַבְּלוֹת טֻמְאָה כִּשְׁאָר אֳכָלִין. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
הַקֶּצַח. מִין זֶרַע שָׁחוֹר. וּבְלַעַ"ז נייל"ו. וּרְגִילִין לָתֵת מִמֶּנּוּ בַּלֶּחֶם:
וְהַשֻּׁמְשׁוֹם. כָּךְ שְׁמוֹ בַּעֲרָבִי. וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, וְעוֹשִׂים מִמֶּנּוּ שֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין: