ברטנורא על משנה חלה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ט
זֵיתֵי מָסִיק. זֵיתִים שֶׁבַּעַל הַבַּיִת מְלַקֵּט. וּלְקִיטַת הַזֵּיתִים קְרוּיָה מְסִיקָה:
זֵיתֵי נִקּוּף. זֵיתִים שֶׁעֲנִיִּים מְלַקְּטִים. כְּמָה דְאַתְּ אוֹמֵר (ישעיה יז) כְּנֹקֶף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים, וְהֵם פְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר:
עִנְּבֵי בָצִיר. שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר:
עִם עִנְּבֵי עוֹלְלוֹת. שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר:
אִם יֶשׁ לוֹ. טֶבֶל אַחֵר כַּיּוֹצֵא בָזֶה, מוֹצִיא מִמֶּנּוּ לְפִי חֶשְׁבּוֹן כְּשִׁעוּר מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהוֹצִיא מִזֵּיתֵי מָסִיק אוֹ מֵעִנְבֵי בָצִיר שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר:
וְאִם לָאו. אִם אֵין לוֹ טֶבֶל אַחֵר, רוֹאִים אוֹתוֹ כְּאִלּוּ כֻּלּוֹ טֶבֶל, וּמוֹצִיא תְרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל הַכֹּל:
וְהַשְּׁאָר מַעֲשֵׂר. רִאשׁוֹן:
וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. אוֹ מַעְשַׂר עָנִי, אֵין מוֹצִיא אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן. וְלֹא שֶׁלֹּא יַפְרִישׁ אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן, דְּהָא אִי אֶפְשָׁר לְהַפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַד שֶׁיַּפְרִישׁ תְּחִלָּה מַעֲשֵׂר עַל הַכֹּל, וְעוֹד אִי לֹא מַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר עַל הַכֹּל הֲרֵי כָּל מַה שֶּׁמְּעַשֵּׂר יֵשׁ בָּהֶן חֻלִּין לְפִי חֶשְׁבּוֹן, וְנִמְצָא מַפְרִישׁ מִן הַפָּטוּר עַל הַחִיּוּב, אֶלָּא כָּל הַמַּעַשְׂרוֹת צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ עַל הַכֹּל, אֲבָל אֵינוֹ צָרִיךְ לִתֵּן לַלֵּוִי וְלֶעָנִי אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן, וְהַשְּׁאָר מְעָרֵב עִם פֵּרוֹתָיו. וְכֵן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֵינוֹ צָרִיךְ לִפְדּוֹת אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן, אֲבָל תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁהֵן בְּמִיתָה. כְּשֶׁמַּפְרִישׁ עַל הַכֹּל נִמְצְאוּ חֻלִּין שֶׁבָּהֶן מְדֻמָּעִין, וְצָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן הַכֹּל לַכֹּהֵן: