ברטנורא על משנה חלה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ו
סָפֵק חַיָּב. מִשּׁוּם דַּהֲוֵי סְפֵק אִסּוּרָא, וּלְחֻמְרָא, וּמַפְרִישׁ חַלָּה וּמוֹכְרָהּ לַכֹּהֵן:
וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ חֹמֶשׁ. זָר הָאוֹכְלָהּ אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחֹמֶשׁ, אֲבָל הַקֶּרֶן מְשַׁלֵּם, דְּתַשְׁלוּמֵי תְרוּמָה כַּפָּרָה נִינְהוּ, הִלְכָּךְ מַפְרִישׁ תַּשְׁלוּמִין, וּמְכַפְּרִים מִסָּפֵק, וּמוֹכְרָן לַכֹּהֵן:
אַחַר הַקְּרִימָה בַתַּנּוּר. דְּסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא אֵין גְּמַר מְלַאכְתָּהּ שֶׁל חַלָּה עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פְנֵי הַפַּת בַּתַּנּוּר, וְזוֹ הִיא עוֹנָתָהּ לַחַלָּה, הִלְכָּךְ אִם נִתְגַּיֵּר קֹדֶם שֶׁיִּקְרְמוּ פְנֵי הַפַּת בַּתַּנּוּר, חַיָּב בַּחַלָּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: