ברטנורא על משנה חלה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ב
עֲפַר חוּץ לָאָרֶץ הַבָּא בִסְפִינָה לָאָרֶץ. בִּסְפִינָה נְקוּבָה אַיְרֵי, וְרִגְבֵי הָאֲדָמָה סוֹתְמִין אֶת הַנֶּקֶב, שֶׁאֵין הַמַּיִם נִכְנָסִים בָּהּ:
חַיֶּבֶת בַּמַּעַשְׂרוֹת. אִם זָרַע וְצָמְחוּ הַזְּרָעִים בֶּעָפָר שֶׁבְּתוֹךְ הַסְּפִינָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁמֵּעֲפַר חוּץ לָאָרֶץ הוּא, הוֹאִיל וְהִיא נְקוּבָה הַזֶּרַע יוֹנֵק מִלַּחוּת עֲפָרָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁהַסְּפִינָה גוֹשֶׁשֶׁת. נוֹגַעַת בְּגוּשֵׁי הֶעָפָר, כְּלוֹמַר שֶׁהִיא דְבוּקָה בָאָרֶץ:
עִסָּה שֶׁנִּלּוֹשָׁה בְמֵי פֵרוֹת חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. בַּיְרוּשַׁלְמִי מוֹכִיחַ קְצָת שֶׁאֵין הֲלָכָה כִּסְתָם מִשְׁנָה זוֹ, וְעִסָּה שֶׁנִּלּוֹשָׁה בְמֵי פֵרוֹת פְּטוּרָה מֵחַלָּה. הִלְכָּךְ אֵין לָלוּשׁ עִסָּה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ שִׁעוּר חַלָּה בְּמֵי בֵיצִים אוֹ בְּמֵי פֵרוֹת לְבַדָּם בְּלֹא תַעֲרֹבֶת מַיִם, הוֹאִיל וְלֹא אִתְבָּרִיר הֲלָכָה אִי חַיֶּבֶת בַּחַלָּה אוֹ פְטוּרָה:
וְנֶאֱכֶלֶת בְּיָדַיִם מְסוֹאָבוֹת. שֶׁאֵין אֹכֶל מֻכְשָׁר לְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיָּבֹאוּ עָלָיו מַיִם אוֹ אֶחָד מִשִּׁבְעָה מַשְׁקִין, [וּמַה] שֶּׁלֹּא הֻכְשַׁר לְקַבֵּל טֻמְאָה אֵין הַיָּדַיִם מְסוֹאָבוֹת פּוֹסְלוֹת אוֹתָהּ: