ברטנורא על משנה חלה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ח
עִסַּת כְּלָבִים. נַעֲשֵׂית מִקֶּמַח, וּמֻרְסָן הַרְבֵּה מְעֹרָב בָּהּ:
בִּזְמַן שֶׁהָרוֹעִים אוֹכְלִים מִמֶּנָּה. שֶׁלֹּא נִתְעָרֵב בָּהּ מֻרְסָן כָּל כָּךְ:
חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. דְּכֵיוָן דְּחַזְיָא לָרוֹעִים לֶחֶם קָרִינַן בָּהּ:
וּמְעָרְבִין בָּהּ. עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת, לְהוֹצִיא מִן הַבָּתִּים לֶחָצֵר:
וּמִשְׁתַּתְּפִין בָּהּ. שִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת, לְהוֹצִיא מִן הַחֲצֵרוֹת לַמָּבוֹי:
וּמְבָרְכִין עָלֶיהָ. בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא:
וּמְזַמְּנִין עָלֶיהָ. שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ מִמֶּנָּה כְּאַחַת חַיָּבִים לְזַמֵּן:
וְנֶאֱפֵית בְּיוֹם טוֹב. מִשּׁוּם חֵלֶק רוֹעִים:
וְאָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח. לַיְלָה רִאשׁוֹנָה שֶׁחַיָּב לֶאֱכֹל כַּזַּיִת מַצָּה:
אֵינָהּ חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. דִּכְתִיב (במדבר טו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם, שֶׁלָּכֶם חַיֶּבֶת וְלֹא שֶׁל חַיָּה:
מִטַּמְּאָה טֻמְאַת אֳכָלִין. כֵּיוָן דְּעַל יְדֵי הַדְּחַק נֶאֱכֶלֶת לָאָדָם, מִטַּמְּאָה, עַד שֶׁתִּפָּסֵל מִלֶּאֱכֹל לַכֶּלֶב: