ברטנורא על משנה חולין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה א
כָּל הַבָּשָׂר אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּחָלָב. יֵשׁ מֵהֶן מִדִּבְרֵי תוֹרָה, כְּגוֹן בְּשַׂר בְּהֵמָה. וְיֵשׁ מֵהֶן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּגוֹן בְּשַׂר עוֹף:
חוּץ מִבְּשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים. שֶׁאֵינָן לֹא מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלֹא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:
וְאָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן. וַאֲפִלּוּ בְּשַׂר עוֹף דְּאִסּוּר אֲכִילָתוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אָסוּר לְהַעֲלוֹתוֹ עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן. גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַעֲלֶה גְבִינָה עִם בְּשַׂר הַבְּהֵמָה בְּאִלְפָס רוֹתֵחַ שֶׁהוּא אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ מְבַשֵּׁל:
הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר. בִּנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, וּלְכָל מִין בָּשָׂר אָדָם קוֹרֵא בָּשָׂר, חוּץ מִבְּשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים לֹא עוֹלֶה וְלֹא נֶאֱכָל. וְאֵין לְהַקְשׁוֹת בֵּית הִלֵּל הַיְנוּ תַּנָּא קַמָּא דְּאָמַר לְעֵיל וְאָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן, דְּיֵשׁ לוֹמַר דְּהָכִי קָאָמַר, דָּבָר זֶה מַחֲלֹקֶת בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל. וְאֵין זֶה סְתָם וְאַחַר כָּךְ מַחֲלֹקֶת, דְּבֵית שַׁמַּאי בִּמְקוֹם בֵּית הִלֵּל אֵינָהּ מִשְׁנָה:
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי כוּ'. הָא קָמַשְׁמַע לָן דְּתַנָּא קַמָּא רַבִּי יוֹסֵי הִיא. וּמִפְּנֵי שֶׁשָּׁכַח וְלֹא הִזְכִּיר שְׁמוֹ בַּתְּחִלָּה, הִזְכִּיר שְׁמוֹ בַּסּוֹף, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ אָמַר הַאי דְּהָעוֹף עוֹלֶה וְאֵינוֹ נֶאֱכָל דִּבְרֵי בֵית שַׁמַּאי, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים לֹא עוֹלֶה וְלֹא נֶאֱכָל, רַבִּי יוֹסֵי אֲמָרָהּ, שֶׁרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר זוֹ מִקֻּלֵּי בֵית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵית הִלֵּל:
בַּשֻּׁלְחָן שֶׁאוֹכֵל עָלָיו. דְּאַיְדֵי דְמִמְּשַׁמְּשֵׁי בֵּיהּ יָדָא אָתֵי לְאִתְנוֹחֵי זֶה עַל גַּב זֶה: