אור ברסלב
ברטנורא על משנה חולין פרק ה › משנה א

ברטנורא על משנה חולין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ה · משנה א

פרק ה

אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ. הָאֵם וְהַבֵּן, אוֹ הָאֵם וְהַבַּת. אֲבָל הָאָב עִם הַבֵּן אוֹ עִם הַבַּת אֵינוֹ אָסוּר, דְּאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ מַשְׁמַע מִי שֶׁבְּנוֹ כָּרוּךְ אַחֲרָיו, יָצָא זָכָר שֶׁאֵין בְּנוֹ כָּרוּךְ אַחֲרָיו:

בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אַיְדֵי דְבָעֵי לְמִתְנֵי בֵּין בְּחֻלִּין בֵּין בְּמֻקְדָּשִׁים, תָּנָא נַמִּי בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, אַף עַל גַּב דְּלֹא אִצְטְרִיךְ, דְּחוֹבַת הַגּוּף הִיא וְחוֹבַת הַגּוּף נוֹהֵג בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ:

בִּפְנֵי הַבַּיִת. בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם:

וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי הַבַּיִת. דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא הוֹאִיל וּבְעִנְיָנָא דְּקָדָשִׁים כְּתִיב, בִּפְנֵי הַבַּיִת נִנְהוֹג שֶׁלֹּא בִפְנֵי הַבַּיִת לֹא נִנְהוֹג, קָמַשְׁמַע לָן:

בְּחֻלִּין וּבְמֻקְדָּשִׁים. בֵּין שֶׁשְּׁנֵיהֶם חֻלִּין אוֹ שְׁנֵיהֶם מֻקְדָּשִׁים, בֵּין שֶׁאֶחָד מֵהֶן חֻלִּין וְהַשֵּׁנִי מֻקְדָּשִׁים. וּמְנָלָן דְּנוֹהֵג בְּמֻקְדָּשִׁים, דִּכְתִיב (ויקרא כב) שׁוֹר אוֹ כֶבֶשׂ אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְגוֹ'‏ יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ וְגוֹ'‏:

בַּחוּץ. חוּץ לָעֲזָרָה:

שְׁנֵיהֶם כְּשֵׁרִים. מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים תָּנָא רֵישָׁא שְׁנֵיהֶם כְּשֵׁרִים:

וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. מִשּׁוּם לָאו דְּאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ. וְלֹא שְׁנָא שָׁחַט אֶת הָאֵם תְּחִלָּה, וְלֹא שְׁנָא שָׁחַט אֶת הַבֵּן תְּחִלָּה. לֹא שְׁנָא שְׁחָטִינְהוּ חַד גַּבְרָא, וְלֹא שְׁנָא תְּרֵי גַבְרֵי:

הָרִאשׁוֹן חַיָּב כָּרֵת. מִשּׁוּם שְׁחוּטֵי חוּץ. אֲבָל הַשֵּׁנִי פָּטוּר מִן הַכָּרֵת דְּכֵיוָן דְּנִשְׁחֲטָה אִמּוֹ שׁוּב אֵינוֹ רָאוּי הַבֵּן לִשָּׁחֵט הַיּוֹם בִּפְנִים, דְּפָסוּל מִשּׁוּם מְחֻסַּר זְמַן, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְשָׁחֲטוֹ וּלְהַקְרִיבוֹ הַיּוֹם, וְאֵין חַיָּב מִשּׁוּם שׁוֹחֵט בַּחוּץ אֶלָּא אִם כֵּן רָאוּי לִפְנִים, דִּכְתִיב (ויקרא יז) וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ, הָרָאוּי לְפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד חַיָּבִין עָלָיו בַּחוּץ, וְאִי לֹא לֹא:

וּשְׁנֵיהֶם סוֹפְגִים אֶת הָאַרְבָּעִים. הָרִאשׁוֹן מִשּׁוּם שׁוֹחֵט בַּחוּץ, דְּכָל חַיָּבֵי כְרֵתוֹת לוֹקִין. וְהַשֵּׁנִי מִשּׁוּם לָאו דְּאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ:

חֻלִּין בִּפְנִים שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין. מִשּׁוּם חֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָעֲזָרָה:

וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג. מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ. אֲבָל מִשּׁוּם חֻלִּין בָּעֲזָרָה, אַזְהָרַת עֲשֵׂה הִיא (דברים יב) כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם וְזָבַחְתָּ, בְּרִחוּק מָקוֹם אַתָּה זוֹבֵחַ וְאִי אַתָּה זוֹבֵחַ בְּקֵרוּב מָקוֹם:

קָדָשִׁים בִּפְנִים כוּ'‏ הַשֵּׁנִי סוֹפֵג. מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ:

וּפָסוּל. מִשּׁוּם מְחֻסַּר זְמַן:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה