ברטנורא על משנה חולין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ז
וּבַחֲגָבִים. זֶהוּ סִימַן טָהֳרָתָם:
כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם וְיֵשׁ לוֹ קַרְסֻלַּיִם. הֵם שְׁנֵי רַגְלַיִם אֲרֻכִּים לְבַד הָאַרְבַּע. וְהֵם סָמוּךְ לְצַוָּארוֹ מִמַּעַל לְרַגְלָיו לְנַתֵּר בָּהֶם, כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לִקְפֹּץ מִתְחַזֵּק בָּהֶם:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר וּשְׁמוֹ חָגָב. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה סִימָנִים הַלָּלוּ אֵינוֹ כָשֵׁר, אֶלָּא אִם כֵּן יָדוּעַ שֶׁשְּׁמוֹ חָגָב. וְכֵן הֲלָכָה:
כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקָשֶׂת. אֲפִלּוּ אֵין לוֹ עַכְשָׁיו וְעָתִיד לְגַדֵּל לְאַחַר זְמַן, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַכְשָׁיו וְעָתִיד לְהַשִּׁירָן כְּשֶׁיּוֹצֵא מִן הַמַּיִם, מֻתָּר:
וּסְנַפִּירִין הַפּוֹרֵחַ בָּהֶן. שֶׁשָּׁט בָּהֶן עַל פְּנֵי הַמַּיִם: