ברטנורא על משנה חגיגה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה א
חֹמֶר בַּקֹּדֶשׁ. שֶׁמַּטְבִּילִין כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי. כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם טְמֵאִים:
אֲבָל לֹא לַקֹּדֶשׁ. דְּאָמְרִינַן כָּבְדּוֹ שֶׁל כְּלִי הַפְּנִימִי הַמַּכְבִּיד עַל הַחִיצוֹן שֶׁהוּא מֻנָּח בְּתוֹכוֹ, חוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה (צריך לומר בפני המים, וכן הוא ברש"י בגמרא) וְאֵין טְבִילָה עוֹלָה לֹא לְזֶה וְלֹא לְזֶה:
אֲחוֹרַיִם וְתוֹךְ וּבֵית הַצְּבִיטָה לַתְּרוּמָה. כְּלִי הָרָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתוֹכוֹ וּבַאֲחוֹרָיו וּבֵית צְבִיטָתוֹ, כָּל תַּשְׁמִישׁ וְתַשְׁמִישׁ שֶׁבּוֹ, חָשׁוּב כְּלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ לְעִנְיַן תְּרוּמָה, שֶׁאִם נִטְמָא זֶה לֹא נִטְמָא זֶה. וּבְטֻמְאוֹת דְּרַבָּנָן קָאָמַר, שֶׁאִם נִטְמְאוּ אֲחוֹרָיו בְּמַשְׁקִים טְמֵאִים לֹא נִטְמָא תּוֹכוֹ וְלֹא בֵּית צְבִיטָתוֹ, וְאִם נִטְמָא בֵּית צְבִיטָתוֹ לֹא נִטְמְאוּ אֲחוֹרָיו וְתוֹכוֹ. וּפֵרוּשׁ בֵּית הַצְּבִיטָה, בֵּית אֲחִיזָה, לְשׁוֹן וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי (רות ב). וְאִית דְּגָרְסֵי בֵּית הַצְּבִיעָה, לְשׁוֹן אֶצְבַּע, שֶׁעוֹשִׂין לַכְּלִי בֵּית אֲחִיזָה לְהַכְנִיס אֶצְבָּעוֹ בְּתוֹכוֹ כְּשֶׁהוּא שׁוֹתֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכְנִיס יָדוֹ לְתוֹךְ הַכְּלִי:
אֲבָל לֹא לַקֹּדֶשׁ. שֶׁאִם נִטְמָא אֶחָד מֵהֶם בְּטֻמְאוֹת דְּרַבָּנָן, כֻּלּוֹ טָמֵא לַקֹּדֶשׁ:
הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמִּדְרָס. מִנְעָל שֶׁל זָב:
נוֹשֵׂא אֶת הַתְּרוּמָה. אִם יִרְצֶה, בְּחָבִית שֶׁל חֶרֶס, שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ בָּאֲוִירָהּ:
אֲבָל לֹא אֶת הַקֹּדֶשׁ. מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה נוֹשֵׂא חָבִית יַיִן שֶׁל נְסָכִים וְנִפְסְקָה לוֹ רְצוּעָה שֶׁל סַנְדָּל שֶׁהָיָה מִדְרַס הַזָּב, וּנְטָלָהּ בְּיָדוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נָפְלָה לַאֲוִיר הֶחָבִית וְנִטְמָא הַקֹּדֶשׁ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמִּדְרָס לֹא יִשָּׂא אֶת הַקֹּדֶשׁ. וּלְפִי שֶׁמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בַּקֹּדֶשׁ הָיָה, לְפִיכָךְ לֹא גָּזְרוּ אֶלָּא בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא בַּתְּרוּמָה:
לֹא כְמִדַּת הַקֹּדֶשׁ. בַּחֲצִיצַת טְבִילוֹתָיו, מִדַּת הַתְּרוּמָה:
שֶׁבַּקֹּדֶשׁ. אִם יֵשׁ בֶּגֶד טָמֵא וּבָא לְהַטְבִּילוֹ, אִם קָשׁוּר הוּא מַתִּיר אֶת קִשְׁרוֹ, מִשּׁוּם דְּדָמִי לַחֲצִיצָה:
וּמְנַגֵּב. אִם לַח הוּא מְנַגְּבוֹ תְּחִלָּה, דְּשַׁמְנוּנִית שֶׁעָלָיו הֲוֵי כְּחוֹצֵץ:
וּבַתְּרוּמָה. אִם יִרְצֶה קוֹשְׁרוֹ וְאַחַר כָּךְ מַטְבִּיל כְּשֶׁהוּא קָשׁוּר וְאֵין בְּכָךְ כְּלוּם: