ברטנורא על משנה זבים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ח
הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמֶּרְכָּב. בְּנוֹשֵׂא אֶת הַמֶּרְכָּב כְּתִיב כִּבּוּס בְּגָדִים, וְלֹא בְנוֹגֵעַ, וְאֵין נוֹגֵעַ אֶלָּא רִאשׁוֹן בְּעָלְמָא:
הַנּוֹשֵׂא אֶת הַנְּבֵלָה. הַיְנוּ מַסִּיט, דְּנוֹשֵׂא בְּלֹא מַסִּיט, טָהוֹר כְּדִפְרִישִׁית לְעֵיל. וְנוֹגֵעַ נַמִּי בִּנְבֵלָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָמֵא, כֵּיוָן דְּלֹא מְטַמֵּא בְגָדִים אֵינוֹ מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד, דְּאֵינוֹ אֶלָּא רִאשׁוֹן בְּעָלְמָא וּמְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד:
מֵי חַטָּאת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה. מְטַמְּאִין בְּגָדִים בְּמַשָּׂא אֲבָל לֹא בְמַגָּע: