ברטנורא על משנה זבים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ז
שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה. וְכֵיוָן דְּזֶה אֵינוֹ יָכוֹל וְזֶה אֵינוֹ יָכוֹל, כָּל חַד וְחַד כֻּלֵּיהּ מַעֲשֶׂה עֲבִיד וְאִיכָּא רֻבּוֹ שֶׁל זָב נִשָּׂא עָלָיו:
רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. דְּבָעֵי שִׁעוּר זִיבָה לְזֶה וְשִׁעוּר זִיבָה לְזֶה, כְּלוֹמַר רֻבּוֹ שֶׁל זָב מַכְבִּיד עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְאָזְדָא לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר לְעֵיל בְּפִרְקִין בִּיחִידִי טָמֵא, וּבִמְרֻבִּים טָהוֹר, שֶׁאֵין אֶחָד נוֹשֵׂא אֶת רֻבּוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
הָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְהֵמָה. בְּעוֹמֶדֶת אַיְרֵי, דְּאִי בִמְהַלֶּכֶת, כָּל שָׁעָה הָאַחַת נֶעֱקֶרֶת וְעוֹמֶדֶת עַל שָׁלֹשׁ, וְטָמֵא מַה שֶּׁתַּחְתֵּיהֶן, שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד עַל שְׁתַּיִם:
שֶׁיְּכוֹלָה לַעֲמֹד עַל שָׁלֹשׁ. הִלְכָּךְ כָּל חַד וְחַד הָוֵי לֵיהּ רְבִיעִי, וְאֵינוֹ אֶלָּא מְסַיֵּעַ, וּמְסַיֵּעַ אֵין בּוֹ מַמָּשׁ. אֲבָל טַלִּית אַחַת תַּחַת שְׁתַּיִם, טְמֵאָה, שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד עַל שְׁתַּיִם:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אַאַרְבַּע טַלִּיתוֹת תַּחַת אַרְבַּע רַגְלֵי בְהֵמָה קָאֵי:
הַסּוּס מְטַמֵּא בְרַגְלָיו. אִם זָב רוֹכֵב עָלָיו וְטַלִּית תַּחַת אַחַת מֵרַגְלָיו שֶׁל סוּס, טְמֵאָה. אֲבָל תַּחַת יָדָיו, טְהוֹרָה, שֶׁאֵין מִשְׁעַנְתּוֹ עַל יָדָיו. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
כֵּלִים שֶׁבָּעֵקֶל טְמֵאִים. דְּמִשְׁעֶנֶת הַקּוֹרָה עַל הָעֵקֶל. וְעֵקֶל הִיא הַכְּפִיפָה שֶׁעוֹצְרִים בָּהּ הַזֵּיתִים וְהִיא עֲשׂוּיָה כְמִין קֻפָּה שֶׁל מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה, וְאַחַר שֶׁעוֹצְרִים הַזֵּיתִים וְנִשְׁאָר הַגֶּפֶת שֶׁהוּא הַפְּסֹלֶת שֶׁל זֵיתִים, מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ עֵקֶל, וְנוֹתְנִים עַל הָעֵקֶל קוֹרָה לְהַכְבִּיד עָלָיו:
הַמַּכְבֵּשׁ שֶׁל כּוֹבֵס. לְאַחַר שֶׁכִּבְּסוּ הַבְּגָדִים, מְקַפְּלִין אוֹתָן תַּחַת הַמַּכְבֵּשׁ לְכָבְשָׁן וְלִשְׁמֹר קִפּוּלָן:
כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְהוֹרִים. שֶׁאֵין הַיּוֹשֵׁב בְּקָצֶה הָאֶחָד שֶׁל מַכְבֵּשׁ מַכְבִּיד עַל הַכֵּלִים:
וְרַבִּי נְחֶמְיָה מְטַמֵּא. סָבַר אִי אֶפְשָׁר שֶׁיֵּשֵׁב בְּקָצֶה הָאֶחָד שֶׁל הַמַּכְבֵּשׁ שֶׁלֹּא יַכְבִּיד עַל הַכֵּלִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי נְחֶמְיָה: