ברטנורא על משנה זבים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה א
הַזָּב וְהַטָּהוֹר. אוֹ בְאַסְדָּא. עֵצִים גְּדוֹלִים קְשׁוּרִים בְּיַחַד וְנוֹתְנִים אוֹתָם בַּיָּם אוֹ בַנָּהָר, וּמְשִׂימִין עֲלֵיהֶם נֵס וּמוֹלִיכִים אוֹתָם בָּרוּחַ אֶל מְחוֹז חֶפְצָם. וּבִלְשׁוֹן מִקְרָא קְרוּיִין דֹּבְרוֹת, וַאֲנִי אֲשִׂימֵם דֹּבְרוֹת בַּיָּם (מלכים א ה). וְנִקְרָאִים נַמִּי רַפְסֹדוֹת, וּנְבִיאֵם לְךָ רַפְסֹדוֹת עַל יָם יָפוֹ (דברי הימים ב ב):
אוֹ שֶׁרָכְבוּ עַל גַּבֵּי בְהֵמָה. סְתָם בְּהֵמָה נִכְפֶּפֶת תַּחַת הָרוֹכֵב, הִלְכָּךְ לֹא שְׁנָא כֹּחָהּ רַע וְלֹא שְׁנָא כֹּחָהּ יָפֶה, נִטְמָא הַטָּהוֹר וּבְגָדָיו. אֲבָל מַה שֶּׁהַבְּהֵמָה מַסֶּטֶת בְּרַגְלֶיהָ, אֵין נִסָּט מֵחֲמַת הָרוֹכֵב, אֶלָּא אִם כֵּן כֹּחָהּ רַע, כִּדְמוּכָח פֶּרֶק בַּתְרָא דְּאֳהָלוֹת:
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּגְדֵיהֶן נוֹגְעִים. שֶׁאֵין בִּגְדֵי הַטָּהוֹר נוֹגְעִים בְּבִגְדֵי הַזָּב, מִכָּל מָקוֹם טְמֵאִין מִדְרָס, שֶׁהַסְּפִינָה קְטַנָּה דּוּמְיָא דְאַסְדָּא וּמִתְמוֹטְטִין, וּפְעָמִים שֶׁהַזָּב מַכְרִיעַ הַטָּהוֹר וּבְגָדָיו וּמִטַּמְּאִין בְּהֶסֵּט. וְיָלְפִינַן טֻמְאַת הֶסֵּט מִדִּכְתִיב (ויקרא טו) וְכָל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב, וּכְתִיב (שם ו) וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ יִשָּׁבֵר, מַה בּוֹ הָאָמוּר לְהַלָּן מֵאֲוִירוֹ, אַף כָּאן מֵאֲוִירוֹ, שֶׁאֵין כְּלִי חֶרֶס מִטַּמֵּא בְמַגָּעוֹ שֶׁל זָב אֶלָּא אִם כֵּן נָגַע בּוֹ מֵאֲוִירוֹ, אֲבָל נָגַע בּוֹ מֵאֲחוֹרָיו לֹא טָמֵא, וּמֵאַחַר שֶׁלָּמַדְנוּ שֶׁאֵין מְטַמֵּא אוֹתוֹ אֶלָּא מֵאֲוִירוֹ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ, מַגָּע שֶׁהוּא כְכֻלּוֹ, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הֶסֵּטוֹ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁזָּב מְטַמֵּא בְהֶסֵּט. וְאִם הָיָה טָהוֹר בְּקָצֶה אֶחָד שֶׁל קוֹרָה וְהֵנִיעַ הַזָּב אֶת הַקּוֹרָה בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי עַד שֶׁהִתְנוֹעֵעַ הַטָּהוֹר שֶׁבִּקְצָתוֹ הָרִאשׁוֹן, כְּבָר נִטְמָא הַטָּהוֹר בְּהֶסֵּט וְנִטְמְאוּ בְגָדָיו טֻמְאַת מִדְרָס אִם הֵן בְּגָדִים רְאוּיִים לְמִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב:
הַגָּשִׁישׁ שֶׁל מִטָּה. כְּמִין עֵצִים אֲרֻכִּים שֶׁנּוֹתְנִים בְּמִטָּה שֶׁל פְּרָקִים, וְעַל יְדֵיהֶן הַמִּטָּה נִגְשֶׁשֶׁת וְנִדְבֶּקֶת זוֹ עִם זוֹ, וּלְפִיכָךְ נִקְרָאִים אוֹתָן הָעֵצִים גְּשִׁישִׁין. פֵּרוּשׁ אַחֵר, עֵצִים שֶׁנּוֹתְנִים תַּחַת כַּרְעֵי הַמִּטָּה שֶׁלֹּא יִפָּסְדוּ מִלַּחְלוּחִית הָאָרֶץ:
שֶׁהֵן מַחְגִּירִין. כְּאָדָם חִגֵּר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַנִּיחַ שְׁתֵּי רַגְלָיו כְּאַחַת. כָּךְ אֵלּוּ כְּשֶׁיּוֹשְׁבִים עֲלֵיהֶם בְּנֵי אָדָם, נוֹטִים לְכָאן וּלְכָאן, מִתּוֹךְ כָּךְ נִמְצָא נִשְׁעָן הַזָּב עַל הַטָּהוֹר, וְהַטָּהוֹר עַל הַזָּב:
בְּאִילָן שֶׁכֹּחוֹ רַע. וְהֵיכִי דָמֵי אִילָן שֶׁכֹּחוֹ רַע, כָּל שֶׁאֵין עִקָּרוֹ רָחָב וְעָב כְּדֵי לָחוֹק בּוֹ רֹבַע הַקַּב:
אוֹ שׂוֹכָה. דְּהַיְנוּ עֲנַף אִילָן:
שֶׁכֹּחָהּ רַע. וְהֵיכִי דָמֵי סוֹכָה שֶׁכֹּחָהּ רַע, כָּל שֶׁנִּטְמֶנֶת בַּאֲחִיזָתָהּ, שֶׁהָאוֹחֵז בָּהּ טוֹמְנָהּ בְּכַף יָדוֹ:
עַל אִילָן יָפֶה. אֲפִלּוּ עוֹמֶדֶת הַשּׂוֹכָה בְּאִילָן שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה. וְכָל הָנֵי נִכְפָּפִים תַּחְתֵּיהֶן וְכֹבֶד הָעֶלְיוֹן עַל הַתַּחְתּוֹן וְנִשְׁעָן עָלָיו. וּבֵין זָב שֶׁנִּשְׁעָן עַל הַטָּהוֹר, וּבֵין טָהוֹר שֶׁנִּשְׁעָן עַל הַזָּב, טָמֵא:
שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ בְּמַסְמֵר. וּמִתּוֹךְ כָּךְ הוּא נִכְפָּף:
עַל הַכֶּבֶשׁ. עַל הַגֶּשֶׁר:
שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין בְּטִיט טְמֵאִין. מִפְּנֵי שֶׁהֵן נִכְפָּפִים:
וְרַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: