ברטנורא על משנה זבים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ב
בְּשִׁבְעָה דְרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב. מִשּׁוּם דְּאֵינוֹ מְטַמֵּא מֵחֲמַת אֹנֶס, דִּכְתִיב זָב מִבְּשָׂרוֹ, וְלֹא מֵחֲמַת אָנְסוֹ:
עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לְטֻמְאָה. דְּהַיְנוּ כְּשֶׁרוֹאֶה רְאִיָּה שְׁנִיָּה שֶׁבָּהּ הוּא נַעֲשֶׂה זָב לְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וּלְהַצְרִיכוֹ לִסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִּים. אֲבָל רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה, מְטַמְּאָה בְאֹנֶס טֻמְאַת עֶרֶב, כְּדִין בַּעַל קֶרִי, וּמִצְטָרֶפֶת עִם הַשְּׁנִיָּה וַאֲפִלּוּ שֶׁהָיְתָה בְאֹנֶס:
בְּמַאֲכָל. אִם אָכַל אֲכִילָה גַּסָּה אוֹ אָכַל דְּבָרִים הַמְבִיאִין לִידֵי זִיבָה, וַאֲפִלּוּ כָל שֶׁהֵן, כְּגוֹן בָּשָׂר שָׁמֵן, חָלָב, וּגְבִינָה, בֵּיצִים, וְיַיִן יָשָׁן, וּגְרִיסִין שֶׁל פּוֹל, וְשַׁחֲלִין:
וּבְמִשְׁתֶּה. בְּרִבּוּי שְׁתִיָּה:
בְּמַשָּׂא. כָּבֵד שֶׁנָּשָׂא:
בְּמַרְאֶה. רָאָה אִשָּׁה, אֲפִלּוּ לֹא הִרְהֵר:
וּבְהִרְהוּר. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאָה. אִי אֵרַע לוֹ אֶחָד מֵאֵלּוּ הַשִּׁבְעָה קֹדֶם שֶׁרָאָה רְאִיָּה שְׁנִיָּה, אֵינוֹ נַעֲשֶׂה זָב מֵחֲמַת אוֹתָהּ רְאִיָּה, וְהַטִּפָּה אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְמַשָּׂא כִּשְׁאָר טִפָּה שֶׁל זוֹב:
אֵין אַחֲרָיוּת זָבִין עֲלֵיכֶם. וְאִם לֹא יִהְיוּ זָבִים לְעוֹלָם, מָה אַתֶּם חוֹשְׁשִׁים, הֲלֹא לֹא קִבַּלְתֶּם אַחֲרָיוּת שֶׁל זָבִים עֲלֵיכֶם. וְאֵין הֲלָכָה לֹא כְרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא כְרַבִּי עֲקִיבָא:
מִשֶּׁנִּזְקַק לְטֻמְאָה. לְאַחַר שֶׁרָאָה רְאִיָּה שְׁנִיָּה שֶׁלֹּא בְאֹנֶס, שֶׁהֲרֵי מִכָּאן וָאֵילָךְ הוּא עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב:
אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. וְאַף אִם רָאָה רְאִיָּה שְׁלִישִׁית בְּאֹנֶס, נַעֲשָׂה זָב לַקָּרְבָּן. וְכֵן אִם רָאָה רְאִיָּה שֶׁל זוֹב בְּשִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים שֶׁהוּא מוֹנֶה, סָתַר הַכֹּל וַאֲפִלּוּ הָיְתָה אוֹתָהּ רְאִיָּה בְּאֹנֶס:
סְפֵקוֹ וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ טְמֵאִין. סְפֵקוֹ מֵחֲמַת שִׁכְבַת זַרְעוֹ, כְּגוֹן אִם רָאָה שִׁכְבַת זֶרַע תְּחִלָּה, וְטִפָּה זִיבָה הַבָּאָה אַחַר כָּךְ אֵינָהּ מְטַמְּאָה, שֶׁהָרוֹאֶה קֶרִי אֵינוֹ מְטַמֵּא בְזִיבָה מֵעֵת לְעֵת. וְעַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לְטֻמְאָה, הַקֶּרִי מְטַהֵר אֶת הַזִּיבָה, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי אֹנֶס. וּלְאַחַר שֶׁנִּזְקַק לְטֻמְאָה, אֵין הַקֶּרִי מְטַהֵר אֶת הַזִּיבָה, שֶׁאֵין תּוֹלִין שֶׁמֵּחֲמַת הַקֶּרִי בָּאָה הַזִּיבָה:
שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. שֶׁאֵין אוֹתָהּ רְאִיָּה מֵחֲמַת אֹנֶס, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה זָב:
רָאָה רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. הַיְנוּ דַּוְקָא לַקָּרְבָּן. דְּאִי מֵחֲמַת אֹנֶס רָאָה, אֵינָהּ מִצְטָרֶפֶת עִם הַשְּׁלִישִׁית לְקָרְבָּן. אֲבָל מִצְטָרֶפֶת עִם הַשְּׁנִיָּה לַטֻּמְאָה. דְּאִם רְאִיָּה שְׁנִיָּה שֶׁלֹּא בְאֹנֶס, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה רִאשׁוֹנָה בְּאֹנֶס, עוֹשָׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וּבָעֵי שִׁבְעָה נְקִיִּים וּבִיאַת מַיִם חַיִּים, דְּכִי כְתִיב מִבְּשָׂרוֹ וְלֹא מֵחֲמַת אָנְסוֹ, בַּשְּׁנִיָּה כְּתִיב. אֲבָל רִאשׁוֹנָה אִתַּקַּשׁ לְשִׁכְבַת זֶרַע, דִּכְתִיב זֹאת תּוֹרַת הַזָּב וַאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע, מַה שִּׁכְבַת זֶרַע מְטַמְּאָה בְאֹנֶס, אַף רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל זוֹב מְטַמְּאָה בְאֹנֶס:
בַּשְּׁנִיָּה בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. לַטֻּמְאָה וְלַקָּרְבָּן:
בַּשְּׁלִישִׁית אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. לֹא לַטֻּמְאָה וְלֹא לַקָּרְבָּן:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: