ברטנורא על משנה זבים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ה
כְּמִין גַּד יוֹן לַשִּׁילוֹחַ. מָקוֹם בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהֶעֱמִידוּ בוֹ מַלְכֵי יְוָנִים עֲבוֹדָה זָרָה, וְהָיָה אוֹתוֹ מָקוֹם רָחוֹק מִן הַשִּׁילוֹחַ שִׁעוּר שְׁתֵּי טְבִילוֹת וּשְׁנֵי סִפּוּגִים. כְּמִגַּד יוֹן, לְשׁוֹן הָעוֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן (ישעיה סה). שִׁלּוֹחַ, שֵׁם הַנָּהָר, כְּדִכְתִיב (שם ח) יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה אֶת מֵי הַשִּׁלֹחַ:
מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב. דְּחָשְׁבִינָא לַהּ כִּשְׁתֵּי רְאִיּוֹת:
אֶלָּא אִם כֵּן יֶשׁ בָּהּ כְּדֵי שָׁלֹשׁ. כְּגוֹן כְּמִגַּד יוֹן לַשִּׁילוֹחַ, דְּאָז נֶחֱשָׁב כְּזָב גָּמוּר אֲפִלּוּ לְעִנְיַן קָרְבָּן. אֲבָל בְּאַחַת מְרֻבָּה כִשְׁתַּיִם, אֵין חוֹלְקִין אוֹתָהּ, וְכִרְאִיָּה אַחַת הִיא חֲשׁוּבָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: