ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יג · משנה ח
נָתַן בַּחוּץ וְחָזַר וְנָתַן בִּפְנִים חַיָּב. מִלְּתָא דִפְשִׁיטָא הִיא, וּמִשּׁוּם סֵיפָא נָקַט לַהּ, נָתַן בִּפְנִים וְחָזַר וְנָתַן בַּחוּץ, שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן בַּחוּץ אֶלָּא שְׁיָרֵי הַדָּם, חַיָּב. וּמַתְנִיתִין כְּרַבִּי נְחֶמְיָה דְּסָבַר שִׁירַיִם מְעַכְּבִים. וְאֵינָהּ הֲלָכָה:
שְׁנֵיהֶן בַּחוּץ חַיָּב. אַחַת. וְאִם הָיְתָה לוֹ יְדִיעָה בֵּינְתַיִם, חַיָּב שְׁתַּיִם:
אֶחָד בִּפְנִים. וְאַחַר כָּךְ הַשֵּׁנִי בַחוּץ, פָּטוּר. וַאֲפִלּוּ לְרַבִּי נְחֶמְיָה דְּסָבַר כּוֹס אֶחָד עוֹשֶׂה אֶת חֲבֵרוֹ דָּחוּי לִהְיוֹת נִשְׁפָּךְ לָאַמָּה, הִלְכָּךְ אֲפִלּוּ שִׁירַיִם לֹא הָוֵי:
וְהַפְּנִימִי מְכַפֵּר. לְהַכְשִׁיר הַזֶּבַח. שֶׁהַדָּם הַנִּזְרָק תְּחִלָּה בַּחוּץ לֹא עָשָׂה הַמְשֻׁיָּר כַּיּוֹצֵא בוֹ:
שְׁתֵּיהֶן בַּחוּץ חַיָּב. עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. דְּבִשְׁעַת שְׁחִיטָה כָּל אַחַת הָיְתָה רְאוּיָה בִּפְנִים:
אַחַת בִּפְנִים. וְהַשְּׁנִיָּה אַחַר כֵּן בַּחוּץ, פָּטוּר. דְּהַוְיָא לַהּ חַטָּאת שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ בְעָלֶיהָ, וּלְמִיתָה אָזְלָה וְאֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת בִּפְנִים:
חַיָּב עַל הַחִיצוֹנָה. דְּהָא חַזְיָא לִפְנִים, דְּאֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה יַקְרִיבָהּ:
כְּשֵׁם שֶׁדָּמָהּ פּוֹטֵר אֶת בְּשָׂרָהּ. מִן הַמְּעִילָה, [דִּזְרִיקַת דָּם מוֹצִיאָה בְשַׂר קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מִן הַמְּעִילָה, דְּיָהֲבָה בָהּ] שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים:
כָּךְ הוּא פוֹטֵר אֶת בְּשַׂר חֲבֶרְתָּהּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁפְּסוּלָה [וְאַשָּׁחַט שְׁנֵיהֶם בִּפְנִים קָאֵי]. וְאַשְׁמְעִינַן הָכָא דְּהֵיכָא דְּמֻנָּחוֹת שְׁתֵּיהֶן וְקָדַם וְזָרַק אֶת דַּם הָאַחַת, פָּטַר אֶת חֲבֶרְתָּהּ מִן הַמְּעִילָה מִשּׁוּם חַטָּאת שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ בְעָלֶיהָ, דְּקַיְמָא לָן הַחַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין: