ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יב · משנה ד
אֵין עוֹרוֹתֵיהֶן לַכֹּהֲנִים. אֶלָּא נִשְׂרָפִים עִם עוֹרָן:
לֹא רָאִיתִי עוֹר יוֹצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. לְאַחַר שֶׁהֻפְשַׁט אִם נִמְצֵאת טְרֵפָה, אַף עַל פִּי שֶׁפְּסוּל זֶה הָיָה בוֹ קֹדֶם הֶפְשֵׁט, הוֹאִיל וְלֹא נִכַּר עַד לְאַחַר הֶפְשֵׁט:
שֶׁהַמַּפְשִׁיט אֶת הַבְּכוֹר וְנִמְצָא טְרֵפָה. הָא קָמַשְׁמַע לָן רַבִּי עֲקִיבָא דַּאֲפִלּוּ בְּכוֹר בַּעַל מוּם הַנִּשְׁחָט בַּמְּדִינָה עַל מוּמוֹ, וְלֹא הִתִּירוֹ הַכָּתוּב אֶלָּא בַּאֲכִילָה כְּדִכְתִיב בִּשְׁעָרֶיךָ תֹּאכֲלֶנּוּ, אֲבָל אִם מֵת עוֹרוֹ אָסוּר וְטָעוּן קְבוּרָה, וְאַשְׁמְעִינַן רַבִּי עֲקִיבָא דְּהֵיכָא דְלָא הֻכַּר טְרֵפָתוֹ עַד לְאַחַר הֶפְשֵׁטוֹ, שָׁרְיָה שְׁחִיטָתוֹ וְהֶפְשֵׁטוֹ לְעוֹרוֹ, כְּאִלּוּ נִזְרַק דָּמוֹ בַּמִּקְדָּשׁ:
יֵאוֹתוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרוֹ. וְאֵינוֹ נִשְׂרָף:
אֵין לֹא רָאִינוּ רְאָיָה. שֶׁמָּא לֹא אֵרַע בְּיָמָיו שֶׁיִּמָּצֵא טְרֵפָה לְאַחַר הֶפְשֵׁט, וְאִם אֵרַע וּשְׂרָפוּהוּ הוּא לֹא רָאָה:
אֶלָּא יוֹצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. הוֹאִיל וְקֹדֶם הֶפְשֵׁט בָּא. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא בִּבְכוֹר בַּעַל מוּם כְּשֶׁהִתִּירוֹ מֻמְחֶה. אֲבָל לֹא הִתִּירוֹ מֻמְחֶה, לֹא. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים בִּבְכוֹר תָּמִים, דְּבָשָׂר בִּקְבוּרָה וְהָעוֹר בִּשְׂרֵפָה: