ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יב · משנה ב
כֹּל שֶׁלֹּא זָכָה הַמִּזְבֵּחַ בִּבְשָׂרָהּ. כְּגוֹן שֶׁאֵרַע בָּהּ פְּסוּל קֹדֶם זְרִיקָה, דְּלֹא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הֶתֵּר לַמִּזְבֵּחַ:
עוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים. הוֹאִיל וְזָכָה הַמִּזְבֵּחַ בִּבְשָׂרָהּ שֶׁהֲרֵי כְשֵׁרָה הִיא:
וְאֶחָד עוֹלַת הָאִשָּׁה. דִּכְתִיב וְהַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֶת עוֹלַת אִישׁ, אֵין לִי אֶלָּא עוֹלַת אִישׁ, עוֹלַת נָשִׁים וַעֲבָדִים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר עוֹר הָעוֹלָה, רִבָּה. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר עוֹלַת אִישׁ, פְּרָט לְמַתְפִּיס עוֹלָתוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת, שֶׁהָעוֹר קָדוֹשׁ: