ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה ה
בֶּגֶד. שֶׁנִּתַּז עָלָיו דַּם חַטָּאת וְיָצָא חוּץ לַקְּלָעִים:
נִטְמָא חוּץ לַקְּלָעִים. לְאַחַר שֶׁיָּצָא. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיס טֻמְאָה לָעֲזָרָה:
קוֹרְעוֹ. בְּרֻבּוֹ. וְטָהוֹר מִטֻּמְאָה:
וְנִכְנָס וּמְכַבְּסוֹ בְמָקוֹם קָדוֹשׁ. וְאַף עַל גַּב דְּבֶגֶד שֶׁנִּטְמָא וּקְרָעוֹ בְרֻבּוֹ עֲדַיִן הוּא בְּטֻמְאָתוֹ מִדְּרַבָּנָן עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בְּחִבּוּרוֹ כְּדֵי רֹחַב סוּדָר, הָכָא שָׁרֵי לְהַכְנִיסוֹ לָעֲזָרָה כְּדֵי לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת כִּבּוּס, כֵּיוָן דְּמִדְּאוֹרַיְתָא כְּשֶׁנִּקְרַע רֻבּוֹ טָהוֹר:
נוֹקְבוֹ. לְטַהֲרוֹ מִטֻּמְאָתוֹ וְדַוְקָא נֶקֶב כְּשִׁעוּר שֹׁרֶשׁ קָטָן, דְּבָזֶה טָהַר מִטֻּמְאָתוֹ וַעֲדַיִן כְּלִי הוּא וּמְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת שְׁבִירָה בַּמִּקְדָּשׁ, אֲבָל אִם נִקַּב נֶקֶב גָּדוֹל, דְּיָצָא מִתּוֹרַת כְּלִי, שׁוּב אֵינוֹ נִכְנָס וְשׁוֹבְרוֹ, דְּרַחֲמָנָא אָמַר וּכְלִי חֶרֶס אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר, בִּשְׁעַת שְׁבִירָה יִהְיֶה כְּלִי, וְהַאי בִּשְׁעַת שְׁבִירָה לֹא הָוֵי כְּלִי: