ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה ג
נִתַּז מִן הַצַּוָּאר. שֶׁל בְּהֵמָה עַל הַבֶּגֶד, אֵינוֹ טָעוּן כִּבּוּס. דִּכְתִיב אֲשֶׁר יַזֶּה, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּרָאוּי לְהַזָּאָה:
מִן הַקֶּרֶן. שֶׁל מִזְבֵּחַ:
וּמִן הַיְסוֹד. מִן הַשִּׁירַיִם הָרְאוּיִים לִשָּׁפֵךְ עַל הַיְסוֹד, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁפְּכוּ עֲדַיִן. דְּמֵאַחַר שֶׁנִּתַּן מַתַּן דָּמָהּ אֵין שִׁירַיִם טְעוּנִים כִּבּוּס, דִּכְתִיב אֲשֶׁר יַזֶּה, פְּרָט לָזֶה שֶׁכְּבָר הֻזָּה מִדָּמָהּ:
אֶלָּא הַדָּם שֶׁנִּתְקַבֵּל בִּכְלִי. מַה טַּעַם קָאָמַר, מַה טַּעַם נִשְׁפַּךְ עַל הָרִצְפָּה וַאֲסָפוֹ אֵין טָעוּן כִּבּוּס, לְפִי שֶׁאֵין טָעוּן כִּבּוּס אֶלָּא הַדָּם שֶׁנִּתְקַבֵּל בִּכְלִי:
וְרָאוּי לְהַזָּיָה. לְמַעוֹטֵי קִבֵּל פָּחוֹת מִכְּדֵי הַזָּאָה בִּכְלִי זֶה וּפָחוֹת מִכְּדֵי הַזָּאָה בִּכְלִי זֶה וְאַחַר כָּךְ עֵרְבָן, דְּלֹא קַדְּשֵׁי וְאֵין טְעוּנִין כִּבּוּס:
עַד שֶׁלֹּא הֻפְשַׁט אֵין טָעוּן כִּבּוּס. דִּכְתִיב עַל הַבֶּגֶד, מַה בֶּגֶד הָרָאוּי לְקַבֵּל טֻמְאָה, דְּאֵין לְךָ בֶּגֶד קָטָן שֶׁשְּׁמוֹ בֶּגֶד שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְקַבֵּל טֻמְאָה אִם חָשַׁב עָלָיו לִכְלִי כְּמוֹת שֶׁהוּא, אַף כָּל הָרָאוּי לְקַבֵּל טֻמְאָה, וְעַד שֶׁלֹּא הֻפְשַׁט אֵינוֹ רָאוּי לְקַבֵּל טֻמְאָה, וּמִשֶּׁהֻפְשַׁט הָוֵי רָאוּי לְקַבֵּל טֻמְאָה אִם חָשַׁב עָלָיו לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ מִכְסֶה לְמֶרְכָּבָה אוֹ לְכַסּוֹת בּוֹ אֶת הַמִּטָּה וְאֵינוֹ צָרִיךְ קִצּוּעַ:
אַף מִשֶּׁהֻפְשַׁט. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְקַן לִהְיוֹת כְּלִי:
אֵין טָעוּן כִּבּוּס. דְּבָעִינַן דָּבָר הַמְקַבֵּל טֻמְאָה שֶׁאֵין מְחֻסָּר אֲפִלּוּ מַחֲשָׁבָה:
אֶלָּא מְקוֹם הַדָּם. וְלֹא כָל הַבֶּגֶד:
וְרָאוּי לְקַבֵּל טֻמְאָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּחֻסָּר מַחֲשָׁבָה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא מְחֻסָּר מְלָאכָה. וּסְתָמָא כְרַבִּי יְהוּדָה, וְכֵן הֲלָכָה:
וְרָאוּי לְכִבּוּס. לְמַעוֹטֵי כְּלִי עֵץ. דְּאַף עַל גַּב דִּמְקַבֵּל טֻמְאָה הוּא אֵינוֹ רָאוּי לְכִבּוּס, דְּבַר גְּרִידָה הוּא וְלֹא בַּר כִּבּוּס: