ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה א
דַּם חַטָּאת. טָעוּן כִּבּוּס. כְּדִכְתִיב (ויקרא ז) וַאֲשֶׁר יַזֶּה מִדָּמָהּ וְגוֹ' תְּכַבֵּס בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ:
שֶׁנֶּאֱמַר בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ תֵּאָכֵל. וּבְהַהוּא עִנְיָנָא כְּתִיב:
וְאֶחָד הַפְּנִימִית. שֶׁדָּמָן טָעוּן הַזָּיָה בִּפְנִים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלוֹת:
שֶׁנֶּאֱמַר תּוֹרַת הַחַטָּאת. בְּרֵישָׁא דְהַהוּא עִנְיָנָא כְּתִיב:
תּוֹרָה אַחַת לְכָל הַחַטָּאוֹת. וְדַוְקָא חַטַּאת בְּהֵמָה. אֲבָל דַּם חַטַּאת הָעוֹף אֵינוֹ טָעוּן כִּבּוּס, דִּבְהַהוּא עִנְיָנָא תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת כְּתִיב, פְּרָט לְחַטַּאת הָעוֹף שֶׁאֵינָהּ נִשְׁחֶטֶת: