ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ח
שֶׁהוּא מִתְחַלֵּק. לַאֲכִילַת כֹּהֲנִים:
מוֹתַר רְקִיקֵי מִנְחוֹת יִשְׂרָאֵל. מִנְחַת מַאֲפֶה שֶׁבָּאָה חַלּוֹת וּרְקִיקִין. חַלּוֹת בּוֹלְלָן, וּרְקִיקִין מוֹשְׁחָן. וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּמַסֶּכֶת מְנָחוֹת [דַּף עה] מוֹשְׁחָן כְּמִין כ"י [כַּ"ף יְוָנִית], וּשְׁאָר הַשֶּׁמֶן נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים:
מוֹתַר רְקִיקֵי מִנְחַת כֹּהֲנִים. דְּמִנְחַת כֹּהֲנִים כֻּלָּהּ כָּלִיל, הַשֶּׁמֶן שֶׁצָּף עַל גַּבָּהּ וְנוֹתָר שֶׁאֵינוֹ נִבְלַע בָּהּ, שׂוֹרְפִים אוֹתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ:
וּמוֹתַר מִנְחַת כֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ. לְפִי שֶׁשַּׁמְנָהּ מְרֻבָּה, שְׁלֹשָׁה לֻגִּין לְעִשָּׂרוֹן, וּמִתּוֹךְ שֶׁהִיא אֲפוּיָה תְּחִלָּה אֵין שַׁמְנָהּ נִבְלַע בִּפְתִיתֶיהָ וְצָרִיךְ לְהַקְטִיר הַמּוֹתָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ:
שֶׁאֵין מִתְנַדְּבִים שָׁמֶן. לְפִיכָךְ לֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁיְּהֵא הַשֶּׁמֶן הַמִּתְחַלֵּק אוֹ הַנִּקְטָר נְדָבָה:
רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר מִתְנַדְּבִים שָׁמֶן. בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְאֵין פָּחוֹת מִלֹּג. וְנִשְׂרָף בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי טַרְפוֹן. וְכֵן הֲלָכָה שֶׁמִּתְנַדְּבִים יַיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאֵין מִתְנַדְּבִים פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה לֻגִּין, וְזוֹרְקִין אוֹתוֹ עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים וְנִשְׂרָף שָׁם. וְאַף עַל גַּב דְּהוּא מְכַבֶּה אֵשׁ הַמַּעֲרָכָה וְרַחֲמָנָא אָמַר לֹא תִכְבֶּה, הוֹאִיל וְאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְכַבּוֹת שָׁרֵי, דִּכְרַבִּי שִׁמְעוֹן קַיְמָא לָן דְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן מֻתָּר. וְלֹא הָוֵי פְּסִיק רֵישֵׁיהּ, דְּאֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה הָאֵשׁ גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה וּתְנַצֵּחַ אֶת הַיַּיִן וְלֹא יְכַבֶּנָּה: