ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ג
וְנֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. וְהַמַּעֲשֵׂר אֵין לַכֹּהֲנִים חֵלֶק בּוֹ אֶלָּא כֻּלּוֹ נֶאֱכָל לַבְּעָלִים:
מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִין זֶבַח. זְבִיחַת סַכִּין. וְעוֹף בִּמְלִיקָה. וּזְבָחִים חֲשִׁיבֵי:
וְיֵשׁ בּוֹ קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. וְאַף עַל גַּב דְּקָרְבַּן עוֹף כֻּלּוֹ קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, אוֹ חַטָּאת אוֹ עוֹלָה, זְבָחִים יֵשׁ לָהֶן לְחֵלֶק גָּבֹהַּ שְׁנֵי דְבָרִים, דָּמוֹ וְאֵמוּרָיו, מַה שֶּׁאֵין כֵּן לְחַטַּאת הָעוֹף שֶׁאֵין לַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא דָמָהּ, וְכֵיוָן דְּקָדְמָה לְחַטַּאת הָעוֹף, כָּל שֶׁכֵּן לְעוֹלַת הָעוֹף, דְּהָא חַטַּאת הָעוֹף קוֹדֶמֶת לְעוֹלַת הָעוֹף כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזֵיל: