ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה א
הַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ אֶת הָרָאוּי לוֹ. וּפְלִיגֵי תַנָּאֵי בְּפֵרוּשָׁא דְּמַתְנִיתִין מַאי נִיהוּ הָרָאוּי לוֹ:
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כָּל הָרָאוּי לָאִשִּׁים. לְהִשָּׂרֵף עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּפְסַל, אִם עָלָה לַמִּזְבֵּחַ קִדְּשׁוֹ הַמִּזְבֵּחַ וְנַעֲשָׂה לַחְמוֹ, וְאִם עָלָה לֹא יֵרֵד. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵין רָאוּי לָאֵשׁ, כְּגוֹן דָּם פָּסוּל וּנְסָכִים פְּסוּלִים, אֲפִלּוּ אִם עָלוּ יֵרְדוּ:
הִיא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה. דָּבָר שֶׁהוּא לַמּוֹקֵד וְעָלָה, הֲרֵי הוּא בַּהֲוָיָתוֹ וְלֹא יֵרֵד. הִיא, מַשְׁמַע בַּהֲוָיָתָהּ תְּהֵא:
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כָּל הָרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ. וַאֲפִלּוּ דָּם וּנְסָכִים שֶׁנִּפְסְלוּ, אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ. וְאֵין לְךָ לְמַעֵט אֶלָּא דָבָר שֶׁלֹּא הוּבְרַר לְחֶלְקוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ מֵעוֹלָם, כְּגוֹן קְמָצִים שֶׁלֹּא קָדְשׁוּ בִּכְלִי אַחַר קְמִיצָה, דְּאַף עַל גַּב דְּהַמִּנְחָה כֻלָּהּ קָדְשָׁה בִּכְלִי אֵין זֶה חֵלֶק גָּבוֹהַּ בָּרוּר, שֶׁאֵין הַמִּנְחָה קְרֵבָה כֻלָּהּ. וּבִקְמִיצָה בְלֹא מַתַּן כְּלִי, אֵין זֶה מְבֹרָר לַמִּזְבֵּחַ, וְאֵינוֹ מִתְקַדֵּשׁ אֲפִלּוּ עָלָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ:
אֶלָּא הַדָּם וְהַנְּסָכִים. שֶׁהֵם רְאוּיִים לַמִּזְבֵּחַ וְאֵינָם רְאוּיִם לָאִשִּׁים:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הַזֶּבַח כָּשֵׁר וְהַנְּסָכִים פְּסוּלִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ בִּנְסָכִים שֶׁל זֶבַח כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּבְדָם וּבִנְסָכִים הַבָּאִים בִּפְנֵי עַצְמָן כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְלֹא מִמּוֹקְדָה יָלֵיף, אֶלָּא מִקְּרָא דִּכְתִיב (שמות כט) כָּל הַנּוֹגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִים שְׁנַיִם לַיּוֹם עוֹלָה, אֵין הַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא דוּמְיָא דְּעוֹלָה, מָה עוֹלָה הַבָּאָה בִּגְלַל עַצְמָהּ, אַף כָּל הַבָּאִים בִּגְלַל עַצְמָן, יָצְאוּ נְסָכִים הַבָּאִים בִּגְלַל הַזֶּבַח. הִלְכָּךְ בֵּין שֶׁהַזֶּבַח כָּשֵׁר וְהַנְּסָכִים פְּסוּלִים כְּגוֹן שֶׁיָּצְאוּ אוֹ נִטְמְאוּ, בֵּין שֶׁהַזֶּבַח פָּסוּל וְהַנְּסָכִים כְּשֵׁרִים, דְּהוֹאִיל וְהֵן בָּאִים בִּגְלָלוֹ נִפְסָלִים עִמּוֹ וּבְטֵלָה תּוֹרַת הֶקְדֵּשׁ מֵהֶן:
וַאֲפִלּוּ זֶה וְזֶה פְּסוּלִים הַזֶּבַח לֹא יֵרֵד. שֶׁהַמִּזְבֵּחַ מְקַדְּשׁוֹ:
וְהַנְּסָכִים יֵרֵדוּ. כֵּיוָן שֶׁאֵין בָּאִים בִּגְלַל עַצְמָן אֵינָן דּוּמְיָא דְעוֹלָה וְאֵין מִזְבֵּחַ מְקַדְּשָׁן. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: