ברטנורא על משנה זבחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה יא
הַנִּתָּנִין בִּפְנִים כוּ' יִשָּׁפְכוּ לָאַמָּה. דְּלֹא אָמְרִינַן רוֹאִים, וְאָסוּר לְשַׁנּוֹת אֶת אֵלּוּ מִפְּנֵי הֶכְשֵׁרָן שֶׁל אֵלּוּ. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּסָבַר אָמְרִינַן רוֹאִין, לֹא פָלֵיג הָכָא. דְּהֵיכִי לַעֲבִיד, נֵיתִיב לַחוּץ וַהֲדַר לִפְנִים, כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לְהַקְדִּים עֶלְיוֹנִים לְתַחְתּוֹנִים כָּךְ מִצְוָה לְהַקְדִּים פְּנִימִי לְחִיצוֹן, דִּפְנִימִי חָשׁוּב. נֵיתִיב בִּפְנִים וַהֲדַר נֵיתִיב בַּחוּץ, כֵּיוָן דְּאִיכָּא חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁאִם נִתְעָרֵב דָּמָם בַּדָּמִים הַפְּנִימִים לֹא מָצֵי לְמֵימַר יִתֵּן בִּפְנִים וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן בַּחוּץ מִשּׁוּם דְּמִפַּסְלֵי חִיצוֹנִים, לֹא פְסִיקָא לֵיהּ. וְאִם תֹּאמַר לִפְסְלִינְהוּ לַחִיצוֹנִים כְּדֵי לְהַכְשִׁיר פְּנִימִים. לְמִפְסְלִינְהוּ בְּיָדַיִם לֹא קָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וּמוּטָב לְהַמְתִּין עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה וְיִפָּסְלוּ מֵאֲלֵיהֶן וְיִשָּׁפְכוּ לָאַמָּה:
נָתַן בַּחוּץ. כֹּהֵן שֶׁלֹּא נִמְלַךְ וְנָתַן מִתַּעֲרֹבֶת זוֹ בַּחוּץ, כָּשֵׁר:
רַבִּי עֲקִיבָא פוֹסֵל. הַחִיצוֹן. שֶׁכָּל דָּמִים הַחִיצוֹנִים שֶׁנִּכְנְסוּ לִפְנִים נִפְסְלוּ:
וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִים. בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת, חוּץ מֵחַטָּאת הַחִיצוֹנָה דְּמִפַּסְלָא מִשּׁוּם וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא כוּ'. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: